שלטון החוק והשוויון בפני החוק נמנים עם העקרונות היסודיים שדוגלת בהם כל מדינה דמוקרטית. משום כך השתיתה אף מדינת ישראל מראשית קיומה את אישיותה על עקרונות אלו. בחודש ספטמבר 1998 נכנס לתוקפו החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998. חוק זה קובע הגדרה להטרדה מינית וכיצד יש להתמודד עם התופעה. בטרם פונים להבנת החוק והחובות הנגזרות ממנו, יש לנסות ולהבין את תופעת ההטרדה המינית מבחינה חברתית.
מרבית המחקרים לבדיקת ממדי תופעת ההטרדה המינית מתמקדים במקומות עבודה. מנתונים שאספה רחל פלצמן,יועצת ארגונית לטיפול בהטרדות מיניות, בקרב עובדות "צווארון לבן" בשנת 1993, עולה כי 52% נחשפו למגע פיזי בלתי רצוי, 48% לרמיזות מיניות, 38% להצעות מגונות, ו- 4% להצגת תמונות פורנוגרפיות.
מהמחקרים שנסקרו עולה שממדי ומאפייני תופעת ההטרדה המינית, משותפים בקוויהם הכללים למרבית החברות המערביות. תופעת ההטרדה המינית הינה תופעה רווחת ונפוצה. היא פוגעת בעיקר בנשים, אך גם בגברים, במגוון מגזרים ותפקידים. נזקי ההטרדה המינית פוגעים בקורבנות נגדם היא מופנית ובמסגרות בהן היא מתרחשת (הקר, ד.) העבודה הנ"ל תבחן את החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998 תוך כדי העלאת דילמה העולה מפסק דין תקדימי הקובע כי ניהול מערכת יחסים אף בהסכמה בין ממונה לכפופה לו מהווה הטרדה מינית תוך כדי ניצול יחסי מרות.
תוכן עניינים:
מבוא
1
הצגת הנושא
2 -5
בעלי העניין 5
הדילמה
6 -7
דעת הכותבת ומגמות עתידיות 7
סיכום
8 רשימת מקורות 9