לפיSherman  (1994)  הרי שבעוד שבעבר ראו במכירות הפומביות רק דרך בה ניתן להיפתר מנכסי נדל"ן בעייתיים, הרי שעם שינויי הכלכלה שהתרחשו, כאשר גדלו מורכבויות המימון ובעיית הנזילות הפכה לעניין המרכזי, קודמו מכירות פומביות של נכסי נדל"ן,שהאיצו את מימוש נכסים אלו לנכסים נזילים. היום רואים במכירות פומביות דרך מקובלת בעסקים. לדברי  הפופולאריות של מכירה פומבית כאמצעי מכירת נדל"ן למגורים עלתה באופן משמעותי בשנים האחרונות ,לפי דבריו של Richard Reed (2002)  יעילות תכנית המכירה הפומבית מקודמת מאד על ידי מתווכי דירות הטוענים כי זוהי הדרך הטובה ביותר להשיג את המחיר הטוב ביותר ממציע המחיר הגבוה ביותר. שמאים מעודדים מכירות פומביות של נדל"ן כמכירה בשוק החופשי וכדרך מוצלחת להשלמת עסקאות נדל"ן. נושא ערך השוק  הוא מוקד כל דוחות ההערכה של נדל"ן,ולפי  Richard Reed זה מוגדר כ:" הסכום המוערך שיחליף ידיים בין מוכר מסכים וקונה מסכים בעסקה המבוצעת לאחר שיווק הולם, ואשר בה כל אחד מהצדדים פעל מתוך ידע , בתבונה וללא כפייה". תהליך המכירה הפומבית התגבר על הרבה מהבעיות אותן ניתן לייחס להגדרת ערך שוק זו. לדוגמא, תקופת שיווק טיפוסית המקדימה מכירה פומבית היא בערך כארבעה שבועות.כשזו מלווה במסע פרסום ותקופה של " בית פתוח לבדיקה",הרי שלרוב תקופה זו נחשבת כמשך זמן חשיפה הולם למרבית נכסי המגורים.