תוכן העניינים:
1.
מבוא .            2
2 .
עבירות מין -…           2
3 .
פאניקה מוסרית 5
4 .
פאניקה מוסרית לגבי עבירות מין -.            7
5.
השיטה –..            8
6 .
המקרה של בריחתו של האנס בני סלע            8
7.
ממצאים ודיון …           9
     א. דאגה סביב קבוצת האיום –.          10      ב. עוינות כנגד הקבוצה הנתפסת כמהווה את האיום -…          10      ג. הסכמה שהאיום מהווה איום ממשי על הסדר החברתי .          15
     ד. התמונה המצטיירת אינה פרופורציונאלית –           19
     ה. אורך חיים קצר –.           21
8 .
סיכום            21
    עבודה זו תעסוק ב"פאניקה המוסרית" שנוצרה בישראל כאשר אחד מעברייני המין המסוכנים והידועים בישראל – בני סלע – ברח מהכלא בנובמבר 2006, ועד לתפיסתו כעבור כשבועיים. נבחן את הדיווחים התקשורתיים בעיתונות הכתובה ובאינטרנט אשר פורסמו תוך כדי הבריחה ולאחריה ונעסוק בתפקידה של התקשורת בפירוש האיום שנוצר בעקבות אותה בריחה, על הציבור הרחב, או ביצירת תחושה של איום כזה בקרב הציבור. בנוסף, נבדוק את הרווחים השונים שהושגו בעקבות הלחץ הציבורי שיצרה אותה פאניקה, לאור תיאוריית "הפאניקה המוסרית", על מנת להבין את אופן פעולתם של בעלי אינטרס אשר היו מעוניינים בהיווצרותה של הפאניקה להשגת מטרותיהם.     הממצאים העלו שהסיקור התקשורתי של בריחתו של האנס בני סלע מהכלא במשך השבועיים בהם התרחשה, ושבועיים לאחר מכן, היה דרמטי, סנסציוני, וענה על כל מאפייני הפאניקה המוסרית כפי שאלה מוגדרים בספרות. יתכן שעוצמת הפאניקה בציבור צמחה על בסיס המודעות הגוברת והולכת בעשורים האחרונים לנושא עבירות המין והתקיפות המיניות, שהובילה גם לעליה בתלונות הקורבנות, בהליכים הפליליים כנגד התוקפים, ובדיווחים התקשורתיים אודותיהם. למרות זאת, בסופו של התהליך, נראה שהסיקור התקשורתי עסק במשטרה ותפקודה לא פחות מאשר בבני סלע עצמו ובמסוכנותו, דבר שעלה באופן ברור מן הממצאים. אם בזמן הבריחה, כשמידת האיום הוצגה כגבוהה, עניין רב ביותר ניתן למשטרה ופעולותיה, לאחר שנתפס כמעט ולא הייתה התייחסות בכתבות לאיום שבני סלע היווה עבור הציבור, והוא הוצג כקורבן של המשטרה, אשר מקפחת את זכויותיו. גם אז המשיכו כלי התקשורת להעביר ביקורת קשה על המשטרה והתנהלותה- גם לגבי עצם הבריחה, גם על פעולותיה בתקופת החיפושים, וגם על התנהלותה בתפיסתו. למרות שתגובות המשטרה לטענות אלה הובאו בכתבות השונות, קשה היה שלא להבחין בעמדתם של כלי התקשורת כלפי המשטרה. כך, נראה שמעבר לאינטרס התקשורתי של יצירת עניין בפרשה והגדלת אחוזי הרייטינג, נעשה ניסיון מצד התקשורת להשתמש בבריחתו של בני סלע על מנת לנגח ולבקר באופן חריף את משטרת ישראל והשב"ס. אנו מציעים להמשיך ולבדוק את הסיבות להתמקדות הביקורתית של התקשורת על המשטרה ומהם האינטרסים המניעים אותה.     במקביל, חל תהליך של העלאת נושא הפגיעות המיניות לסדר היום הציבורי מצד בעלי אינטרס, בעיקר ארגוני נשים שקיוו לזכות במשאבים שונים להתמודדות עם פגיעות מיניות והשתמשו בפאניקה שנוצרה סביב סלע, כדי להצדיק זאת.
    במהלך התקופה הנידונה כמעט ולא נבדק באופן סטטיסטי האם האיום מצד סלע מגביר משמעותית את הסכנה עבור הציבור, כפי שניסו כלי התקשורת לתאר, או שרק החרדה היא שהתגברה. לא ידוע על מעשי אונס שביצע סלע בתקופת שהותו מחוץ לכלא בתקופת הבריחה. יתר על כן, מעטים הכתבים שהציבו את סלע במקומו בין רבים אחרים, מסוכנים פחות או יותר, אשר חלקם ביצעו עבירות מין אך קורבנותיהם לא התלוננו במשטרה, חלקם ריצו מאסר ושוחררו, וחלקם, רוצחים או עברייני מין, ברחו מהכלא ולא נתפסו עד היום, כאשר במרבית המקרים הציבור אפילו לא ידע על כך.