הפולחן המודרני המים כיוצרי מתווה חללי המכונן תהליך טהרה סמינר "אמיתו של דבר" | מספר קורס 30184-14 |  המחלקה לאדריכלות פנים תוכן תוכן 2
רשימת איורים.. 2
מבוא. 3
"מקווה-ספא". 4
כוחם הספיריטואלי של המים.. 6
תרבות הספא. 8
מים קדושים.. 9
סיכום.. 11
נספחים.. 12
פרוגראמה הלכתית (מינצברג ה' ד', 1985) 12
הלכות בניית המקווה (מינצברג ה' ד', 1985) 13
סקירה ספרותית ורשימת קריאה.. 14
ביבליוגרפיה.. 17
מבוא
בשנים האחרונות מקוואות רבים עוברים תהליכי שינוי ונראים יותר ויותר כמכוני ספא, מאשר כמבנים בהם מתקיימים טקסים דתיים, שינוי זה מתחולל כתוצאה מהסתייגות באוכלוסייה בכל הנוגע לקיום מצוות הטבילה ביהדות. "מקוואות- הספא" בארץ שמו לעצמם מטרה, להגדיר את המקווה כ"מוצר" חדש ביחס לעברו השנוי במחלוקת, וזאת על-מנת למשוך יותר לקוחות. ההשקעה העיקרית ב"מקוואות-הספא" נובעת בעיקר במיגור תופעת התדמית השלילית, כנגזרת ממחשבה מוטעית של חוסר אסטטיקה, חוסר היגיינה וההתנגדות לממסד האורתודוקסי שמהן סובל המקווה. המיתוג מחדש שנעשה למקווה כספא, בהחלט עזר לטפל בבעיות הנ"ל ויותר נשים פוקדות את המקוואות היוקרתיים שבארצנו. יחד עם זאת, בתהליך זה, המקווה איבד את זהותו הדתית המקורית המסורתית בת אלפי השנים, ובהכרח נשאלת השאלה האם הקדמה, הנובורישיות והקפיטליזם דחקו הצידה את רעיונו המרכזי של המקווה– קיום טקס הטהרה היהודי.
בעבודתי אני מעוניין לבחון את ההקשר הקיומי בין המקווה לספא. האם קיימת האפשרות לקיומם יחדיו או שמא עליהם להיות נפרדים, האם הם תומכים האחד בשני, והאם בשילובם יחד הם מקטינים ומחלישים את אחד הצדדים?
שאלת מחקר המים כיוצרי מתווה חללי המכונן תהליך טהרה.
ביבליוגרפיה איילת אידלברג. (2005). המים המטהרים את הנשמה. מסע אחר (96).
איציק בדש. דיאווני – תערוכת צילום. ישראל.
איריאנה מלמד. (2005). לתרגם פחדים לטקסים. מסע אחר – גיליון 96 (96).
אשר גרוסברג. (1998). כיצד הוכשרו המקוואות בימי הבית השני – מצדה וירושלים. ב- ד"ר יעקב אשל (עורך), מחקרי יהודה ושומרון, הכנס השביעי.
קדומים-אריאל: מכון המחקר, המכלללה האקדמית יהודה ושומרון.
דוד מינצברג. (1985). מבנה מקוואות והכשרם. ישראל: המרכז הארצי למען טהרת המשפחה בישראל.
דוד מינצברג. (תשל"ג). מבנה מקוואות והכשרם. ירושלים: המרכז הארצי למען טהרת המשפחה בישראל.
דוד קוטלר, & צבי קפלן. (תשל"ב). אנציקלופדיה עברית ערך 'מקווה' (כרך כד). תל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות.
וולטר בינימין. (1983). האמנות בעידן השעתוק הטכני. תל אביב: פועלים.
ויליאם א. הבילנד. (1999). אנתרופולוגיה תרבותית – דת והעל טבעי (פרק 13). ישראל:
האוניברסיטה הפתוחה, מהדורה שמינית.
ויקטור טרנר. (2004). התהליך הטקסי, מבנה ואנטי מבנה. תל אביב: רסלינג.
זיו קיטרו. (2005). טקסים ומשמעויות. אוחזר ב- 22 11 2009, מתוך יצירה אחד על אחד: http://www.notes.co.il/ziv/15331.asp זמיר כהן. (11 09 2007). הנהר יוצא מעדן. אוחזר ב- 18 12 2009, מתוך הידברות: http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=9082
זמיר כהן. (11 09 2007). מקווה טהרה, מה זה? אוחזר ב- 10 12 2009, מתוך הידברות:
http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7216
זמיר כהן. (11 09 2007). שלהבת החיים מול לחישת המוות. אוחזר ב- 17 11 2009, מתוך הידברות: http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7218
חזן חיים. (1992). משמעותם של טקסים – השיח האנתרופולוגי. ישראל: משרד הביטחון.
יובל בן-עמי. ספא ותולדותיו – מלכי האמבטיה. מסע אחר (169).
יעקב לוי. (2005). בלי לעלוב, בלי להיעלב. מסע אחר – גיליון 96 .
יצחק בנימיני. (2007). פאולוס והולדת קהילת הבנים. תל אביב: רסלינג.
ישראל תא-שמע. (תשל"ב). אינציקלופדיה עברית ערך 'מרחצאות' (כרך כד). תל אביב.
כל מה שרצית לדעת על מקווה.
(אין תאריך). אוחזר ב- 21 11 2009, מתוך צוהר – חלון בין עולמות: http://www.tzohar.org.il/nisuim_hadrach.asp?id=24020 מישל פוקו. (2003). הטרוטופיה – על מרחבים אחרים. תל אביב: רסלינג.
קליפורד גירץ. (1993). המקראה לקורס מבוא לאנתרופולוגיה – פרשנות של תרבויות. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה.