2 8/02/06  שיעור 1  מבוא – מה נכלל במשפט החוקתי?
בהגדרה גסה, ניתן לומר כי המשפט החוקתי כולל את כל הכללים הבסיסיים (כללי היסוד) המסדירים את:
1 . שיטת הממשל – המשפט החוקתי כולל הוראות מהם אנחנו יכולים להסיק האם המדינה אותה אנו בוחנים היא דמוקרטיה או שמא מדובר בשלטון מלוכני או דיקטטורי? האם השלטון הוא פדרציה של מדינות כמו (ארה"ב וגרמניה) או שמה מדובר בשלטון יוניטרי (בישראל, יוון)? האם השלטון הוא נשיאותי (ארה"ב) או שמדובר בשלטון בו ראש הממשלה הוא עומד בראש הפירמידה של הרשות המבצעת? וכיוצא באלה הסדרים.
2 . מבנה המוסדות המרכזיים במדינה – המשפט החוקתי קובע את המוסדות המרכזיים של מדינה נתונה, את המבנה או ההרכב שלהם, ומי נתפס ככשיר להתמנות אליהם. דוגמא: כך לדוגמא סעיף 1 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי "הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה." סעיף 3
לחוק היסוד קובע כי "הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חברים." סעיף
6 לחוק היסוד קובע כי "כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת-" מכל זה נובע כי הכנסת היא בית נבחרים, היא מורכבת מ- 120 ח"כ, וחברי הכנסת הם אזרחי המדינה מגיל עשרים ואחת ומעלה. הוראות דומות לכך קיימות בחוקי יסוד אחרים לגבי מוסדות אחרים ראו חוק יסוד: נשיא המדינה, חוק יסוד: מבקר המדינה, חוק יסוד הממשלה.
3 . כללים ודרכי פעולה של המוסדות – המשפט החוקתי לא רק קובע איזה מוסדות ציבוריים יש לנו, אלא קובע גם מהם העקרונות והכללים על פיהם מוסדות אלה צריכים לפעול. המשפט החוקתי קובע כללים ועקרונות שחלים ביחסים בין המדינה לפרט.
המשפט החוקתי קובע גם את יחסי הגומלין בין המוסדות והאורגנים השונים של המדינה ובמיוחד קובע את גבולות סמכותם. כך לדוגמא עקרון השוויון, שהוכר בפסיקה כעקרון חוקתי, דורש מהמדינה שלא להפלות אנשים על בסיס גזע, מין, ודת. דוגמא: במשך שנים, מאז קום המדינה, למעשה, צה"ל לא איפשר לנשים להתקבל לקורס טיס. פס"ד אליס מילר- בחורה בשם אליס מילר עתרה לבג"צ בטענה כי צה"ל מפר את עיקרון השוויון. בית המשפט העליון קיבל את העתירה וקבע כי מדובר בהפליה על בסיס מין והורה לצה"ל לפעול בהתאם לעקרון השוויון ולאפשר לנשים להיות טייסות קרב. פס"ד ברזילי- פרשת קו 300. עולים 4 מחבלים על אוטובוס, סיירת צנחנים השתלטה על האוטובוס, 2 מחבלים מתים ו2 יורדים חיים מהאוטובוס, השב"כ מחליטים להוציא אותם להורג בלי אישור.
מתברר שהשב"כ עסק בטיוח ושיבוש הליכי חקירה, הנשיא מוציא לאנשי השב"כ חנינה. יש מי שהתנגד לחנינתם ופנה לבג"צ בטוענה שאין לנשיא אפשרות לתת חנינה למי שלא הוכר כמי שהורשע ולכן עד שלא יהיה משפט ותהיה הרשעה אין אפשרות לחנון.
בג"צ החליט בנסיבות העניין לאפשר את החנינה.
המשפט החוקתי קובע גם את יחסי הגומלין בין המוסדות והאורגנים השונים מהם תחומי הסמכות של נשיא המדינה שעה שהוא מעניק חנינה, מתי בית המשפט יתערב בהליכים פרלמנטאריים, וכו'.   
4 . הגנה על זכויות אדם וזכויות המיעוט והפרט- בנוסף לכך, התפקיד שהיום רואים בו התפקיד החשוב ביותר של המשפט החוקתי הוא ההגנה על זכויות האדם וזכויות המיעוט. דמוקרטיה היא שלטון העם בכללותו. לכן דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב, אלא היא שלטון הרוב תוך שמירה על זכויות המיעוט. המשפט החוקתי מגדיר את זכויות המיעוט ומגן עליהן. כלומר, המשפט החוקתי מגדיר ואוכף את הנורמות הראויות של יחסי הממשל אל הפרט.    זוהי הגדרה גסה לגבי תחומי העיסוק של המשפט החוקתי, ויכולה להיות חפיפה מסוימת בין הנושאים השונים.  מהי חוקה?
ישנם שני סוגי חוקה במדינות השונות: א.      חוקה פורמאלית-  מצויה בד"כ במערב, מסמך פורמאלי, כתוב, לדוג' חוקת ארה"ב, גרמניה. המסמך הזה משמש קו מנחה לשאר החוקים, ומכיל במרוכז את עיקרי ההסברים שדיברנו עליהם.
ב.      חוקה מטריאלית- הוראות הנוגעות למשטר המדינה ומצויות בכל מיני חוקים או הסדרים משפטיים או מוסכמות משפטיות המפוזרות במערכת המשפט ולא במסמך אחד או בסדרה של מסמכים בצורה מסודרת. לדוג' אנגליה. ברק גורס שלישראל יש חוקה פורמאלית מאז 92. שגב לא מסכים עם מחשבה זו, אך בכל זאת טוען כי באופן עקרוני לכל מדינה יש חוקה מטריאלית.
מה מאפיין חוקה פורמאלית?
1.מדובר במסמך חגיגי, המתקבל ברגעים חגיגיים, בד"כ מיד לאחר הכרזת עצמאות או ברגע היסטורי של סיום מלחמה (גרמניה- בסוף מלחמת העולם השניה), בתום מהפכה (החוקה האמריקאית והצרפתית), פירוק של אימפריות (כשהאימפריה הבריטית התפרקה הרבה מדינות קיבלו חוקה).
2 .לחוקה פורמאלית יש עליונות משפטית, ההוראות שמצויות בה הן לרוב עליוניות של פני כל ההוראות המשפטיות האחרות.
3 .מאפיין נוסף הוא שהן יציבות לאורך זמן (קשה לשנותן), ההנחה היא שמדובר במסמך שאמור לשרוד שנים רבות (החוקה האמריקאית- למעלה מ200 שנה).
4 .הנוסח- לרוב החוקה הפורמאלית כתובה בצורה לקונית ומעורפלת, המטרה היא שאפשר יהיה לפרש אותה ולהתאימה לרוח הזמן.
שני היבטים לחוקה – היבט מגביל והיבט יוצר ההיבט השלילי (מגביל) של החוקה- היא שוללת אפשרויות או התרחשויות מסוימות, הכוונה היא שהחוקה שוללת מהשליט כוחות או פעולות מסוימות. החוקה קובעת הגבלות על השלטון, בהרבה מאוד חוקות אנו מוצאים הוראות שהמדינה לא יכולה לשלול את חירותו של אדם אלא בהליך הוגן, חופש הביטוי יוגבל רק בתנאים מסוימים. להיבט זה היסטוריה עתיקה מאוד בפרקטיקה ובתיאוריה החוקתית- *המגנה-כרטא (האמנה הגדולה) הייתה הסכם שנחתם בתחילת המאה השלוש עשרה בין האצילים הפיאודלים למלך האנגלי. במגנה כרטא נקבע כי המלך כפוף למשפט הארץ כי הוא נטל על עצמו מגבלות כגון לא להטיל מסים מעבר לגבול מסוים, לא לכלוא נתינים ללא הליך הוגן ומשפט וכו'. *החוקה האמריקאית- תומס ג'פרסון שהיה ממייסדי האומה האמריקאית, ראה בחוקה כלי שמאפשר לנו למנוע ניצול לרעה של כוח השלטון. המדינה נוצרה על מנת להגן על זכויות הפרט לכן אסור לה לפגוע בהן. המדינה היא למען העם ולא למען השליט. היבט זה בא לידי ביטוי בזכויות שליליות, הכוונה היא למצב בו המדינה לא יכולה לפגוע או להתערב באיזושהי חירות של הפרט (קניין, חופש הביטוי, חופש הפרט).
מול ההיבט השלילי של החוקה, יש היבט חיובי היבט יוצר, היא לא רק מכשיר שלילי שמונע מבעלי סמכות לפעול במקרים המפורטים בה, אלא היא גם יוצרת סמכויות, מוסדות, יש כאלה האומרים שהיא אף יוצרת את המדינה והקהילה, מכוננת את העם (מה הופך את האמריקאים לאמריקאים..). ישנן גם זכויות חיוביות הדורשות מהממשל לפעול (זכות לבריאות, לחינוך- מטיל על המדינה חובות לעשות מעשה ולא רק להימנע מלעשות מעשה). דוג':חופש ביטוי- החוקה מטילה חובה על המדינה לא להתערב בחופש הביטוי של הפרטים, זהו  ההיבט השלילי. אך ההיבט החיובי אומר שהמדינה צריכה לתת אפשרות לביטוי חופש הביטוי (לאפשר רדיו קהילתי בו תינתן האפשרות לביטוי). החוקה האמריקאית מתאפיינת בעיקר בזכויות שליליות.
המעמד המשפטי של החוקה- התיאוריה המשפטית של הנס קלזן תיאוריית האנס קלזן עוזרת לנו להבין מהו מקום החוקה במערכת המשפט. מערכת המשפט בנויה מנורמות משפטיות. מהי נורמה? נורמה היא מילה רומית, שפרושה אמת מידה, והכוונה היא לדוגמא שנכון להיות מודרך על פיה. על פי קלזן נורמה היא הוראה או דרישה להתנהג בדרך מסוימת. כלומר, הפרטים נדרשים לפעול על פי הנורמה כמו שהיא מצווה. דוגמאות לנורמות: "כבד את אביך ואת אימך", "אל תירצח", "לא לחצות את הכביש", "לא לנסוע בדרך עירונית מעל 80 קמ"ש". מהי נורמה משפטית? על פי קלזן המאפיין את הנורמה המשפטית הוא היותה מגובה בסנקציה לזה שמפר את הנורמה. כלומר, אדם שמפר הוראה משפטית מסתכן בכך שיוטל עליו עונש. החוק קובע נורמות של התנהגות וזה שמפר אותן מסתכן בכך שעלולה להיות מופעלת כלפיו סנקציה. לדוגמא: סעיף 300 לחוק העונשין- עבירת הרצח. כל מי שהורג אדם בכוונה עונשו יהיה מאסר עולם. –
סיכומים ללא מקורות