מסמכים סחירים-מחברת בחינה מסוכמת ומושקעת של סטודנטית מצטיינת

מוסד לימוד
מקצוע
שנת הגשה 2007
מספר מילים 25115

תקציר העבודה

רשימת קריאה
1 . מבוא
פקודת השטרות, ס' 3(א), 22(א), 73(א), 84(א).
דנ"א
2 58/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4)
1 93.
רע"א
6
5 0/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור, פ"ד נג (2) 274.
ברע"א
2 443/98 ליברמן ואח' נ' בנק דיסקונט, פ"ד נג (4) 804. ע"א
2 30/73 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בנק הלוואה וחסכון לישראל בע"מ, פ"ד כח (1) 113.
ד"נ  16/82 פקיד השומה ת"א נ' לידור, פ"ד לט (2) 757, 763 – 773.

2 . החייבים על פי השטר פקודת השטרות, ס' 15(א), 31(5), 44(א), 51(א)(ג)(ד), 54, 55, 58, 89.
רע"א
6 553/97 חגאי ואח', נ' חברת עבודי חיים בע"מ, פ"ד נב (2) 345.
Westminster Bank v. Chartered Bank of india [1929] 1 K. B. 40      
3 . היסודות הצורניים של השטר פקודת השטרות, ס' 3, 8(ב), 9(א), 10, 15(א), 22(א), 73, 84(א).
ע"א
3 52/58 בר-אלי נ' ראש העיר רחובות, פ"ד יד 719.
ע"א
4
5 /78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן. חרושת ברזל בע"מ, פ"ד לג (1) 304, 305 –
3 06.
ע"א
8 0/65 דוידוביץ נ' טרטנר, פ"ד יט (2) 302, 304.

4 . סיחור, דרכי סיחור והגבלת הסיחור  פקודת השטרות, ס' 7, 30(א)(ב)(ג), 31(1)(5), 33(א)(ב), 76, 81.
ע"א
4 67/59 הירש נ' זוננבליק, פ"ד יד 502.
ע"א
2 24/67 איגלברג נ' זיכרברוד פ"ד כא (2) 33.
ע"א
1 560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח (4) 498.
המ' (ת"א) 114023/95 הוס נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"מ תשנ"ו (4) 216.
ע"א
6 909/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת אריה יצחקי בע"מ, פ"ד נה (4) 83.
Great Western Railway Co. v. London and Country Banking Co. Ltd.
[1901] A. C. 414
5. שינויים בלתי מורשים בשטר א. השלמת פרטים חסרים פקודת השטרות, ס' 19.
ע"א
3 39/72 חרס קרמית בע"מ נ' קולטון, פ"ד כח (1) 452. למעט ע' 457 – 459 פיסקה ראשונה.
ע"א
6 40/73 גלבנק נ' עזבון גילאי ואח', פ"ד כט (2) 701.
ע"א
3 64/83 מזרחי נ' יעקובי, פ"ד מא (3) 402.
ע"א
2 688/91 רפפורט נ' רוט, פ"ד מח (6) 34.
Griffiths v. Dalton [1940] 2 K. B. 264
ב. שינוי מהותי בשטר פקודת השטרות, ס' 64.
ע"א
4 38/71 צפליק נ' בלטמן, פ"ד כו (1) 164.
London Joint Stock Bank v. MacMillan  [1918] A. C. 777
6 . מסירת שטר פקודת השטרות, ס' 20, 30(ב), 85.
ע"א
6 65/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן-עליזה, פ"ד לח (4) 281, עד ע' 289 מול האות ה.
ע"א
3 58/80 קדש נפתלי נ' מושב שאר ישוב, פ"ד לז (3) 830.
ע"א 562/88 בן-אריה נ' סופר, פ"ד מה (1) 647.
ע"א
2 05/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 680, למעט פסקאות 10-6.
7. התמורה פקודת השטרות, ס' 1 הגדרת "ערך", ס' 26, 27, 29(א).      ע"א 569/70 סלמה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', פ"ד כה (1) 5
5 . ע"א
3 89/67 בנק פ.ק.או. בע"מ נ' קיבוביץ, פ"ד כב(1) 264.
ע"א
3 33/61 גויסקי נ' מאיר ואח', פ"ד טז 595.
ע"א
6 65/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן-עליזה, פ"ד לח(4) 281, החל מע' 289 מול האות ה (לעיל בפרק 6) ע"א
6 38/79 איחוד בתי ספר טכניקום נ' אדלר, פ"ד כה (2) 679.
ע"א
8 2/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג, פ"ד לז (2) 355. דנ"א
2 58/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193.   (לעיל בפרק 1) רע"א
6
5 0/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור, פ"ד נג (2) 274.   (לעיל בפרק 1) Saga of Bond Street Ltd v. Avalon Promotions Ltd [1972] 2 Q. B. 3
5           
8 . אוחז כשורה פקודת השטרות, ס' 1 הגדרת "אוחז" "מוכ"ז", ס' 28, 29(ב),
3 5(ב)(ג), 37(2)(3), 87(ג), 91.
ע"א
3 64/83 מזרחי נ' יעקובי, פ"ד מא (3) 402.
ע"א
1 886/97 יהודה נ' זלמה, פ"ד נג (1) 132.
ע"א
3 77/68 מטע נ' פרל, פ"ד כג (1) 98.
ע"א
1 20/64 שבת נ' לוי, פ"ד יט (2)
5 3.
ע"א 9/71 דוד נ' בנק ליצוא, פ"ד כו (1) 169.
ד"נ
1 5/70 קוד בע"מ נ' תל-חנן חברה להחסנה ומסחר בע"מ, פ"ד כו (1) 36.
ע"א
1 43/78 בנק הפועלים בע"מ נ' רם, פ"ד לג (1) 288.
ע"א
8 2/88 שמואלי נ' קצב ואח', פ"ד מו(4) 129. Arab Bank Ltd. V. Ross [1952] 2 Q. B. 216.
מסמכים סחירים-הרצאה1                                                                                                                                               17.3.06
                                                   1.  מבוא
הקורס עוסק ב- פקודת השטרות וזה החיקוק שילווה קורס זה.     פקודת השטרות עוסקת בשלושה סוגים של שטרות:

1 .                  שטר חליפין – מוגדר ב-סעיף 3  לפקודת השטרות.
1)      שטר חליפין הוא פקודה ללא תנאי, ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.

2 .                  שיק- מוגדר ב-סעיף 73  לפקודת השטרות.
שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פירעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פירעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מעניין שיש לו הוראה אחרת להלן.
3 .                  שטר חוב -מוגדר ב-סעיף 84  לפקודת השטרות.
 (א) שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסוים בכסף.
שלושת השטרות משמשים גם אמצעי תשלום וגם בטוחה.
    פירוט:

1 . שטר חליפין- ההגדרה לשטר חליפין; סעיף 3 לפקודת השטרות: "פקודה מאת אדם אל חברו לשלם לפלוני סכום מסוים בכסף".
כלומר, אדם אחד פוקד על אדם שני לשלם לאדם שלישי. אם כך, בשטר חליפין חייבים להיות שלושה צדדים ואלו הם שמותיהם:
1)                  מי שנותן את פקודת התשלום נקרא: "מושך"
2 )                  מי שאמור לשלם את הכסף על פי הפקודה נקרא: "נמשך"
3 )                  מי שאמור לקבל את הכסף נקרא: "נפרע" מתי משתמשים בשטר חליפין?
דוגמא לשטר חליפין בתחום המסחרי:  יצרן             בעל חנות                 לקוח ישנם שלושה צדדים:
1 . יצרן של סחורה.
2. בעל החנות שקונה את הסחורה לחנות שלו.
3. לקוח שמגיע לחנות בכדי לקנות את הסחורה.
במהלך הרגיל אמורים להיות כאן 2 תשלומים נפרדים:
הלקוח משלם על הסחורה לבעל החנות ובעל החנות אמור לשלם על הסחורה ליצרן; אך כדי לחסוך בתשלומים, בהעברות כספים, ניתן לערוך כאן שטר חליפין. כיצד יתבצע בפועל?
בעל החנות יפנה ללקוח ויאמר לו: שבמקום שאתה הלקוח תשלם לי ואני אעביר את הסכום הלאה ליצרן, במסגרת ההתחשבנות שבין בעל החנות ליצרן, אתה הלקוח תעביר את הסכום ישירות ליצרן. אם הלקוח מסכים לכך, הם יעגנו את הדברים בכתב, בצורה של שטר חליפין.
בעל החנות [המושך] יערוך שטר (טופס) ובו יורה ללקוח [הנמשך] לשלם ליצרן [הנפרע]. בעל החנות יחתום על השטר, כי מדובר בפקודה שהוא נותן, ואם הלקוח מסכים להסדר הזה, גם הוא יוסיף את חתימתו כהוכחה להסכמתו.
השטר עם 2 החתימות יימסר ליצרן וכאשר היצרן ידרוש את התשלום [ירצה את הכסף], הוא יציג את השטר בפני הלקוח, ויקבל ממנו את סכום השטר. למה צריך מנגנון כה מסובך כזה של שטר חליפין? על רקע מה נולד הרעיון של שטרי החליפין?
אנו צריכים להבין את הרקע כיצד בכלל צמחו דיני השטרות;  הם צמחו באנגליה בימי הביניים עם התפתחות המסחר. באותה תקופה העברות של כספים/ביצוע תשלומים היו דבר מאוד מסובך הרבה פעמים כל אחד מהצדדים גר בכפר או עיר אחרת והנסיעות, הדרכים ממקום למקום היו ארוכות וקשות ויותר מכך, התשלומים בוצעו במזומן במטבעות זהב ובדרכים ערבו שודדים ולכן זה גם היה מסוכן והיה צריך למצוא דרך פרקטית ומשפטית- איך ניתן לחסוך בכמות ההעברות הכספיות ושטר החליפין היה פתרון טוב, כיוון שבמקום 2 העברות הוא יוצר העברה אחת של כספים בפועל.
מה קורה כיום?
בישראל, כמו במדינות אחרות, כמעט ולא משתמשים בשטר חליפין כיוון שיש הרבה אמצעי תשלום אחרים פשוטים יותר נטולי סיכון משטר חליפין, אולם עדיין נעשה שימוש, אמנם מועט, בשטר חליפין בעסקאות בינלאומיות. אז מדוע יש ללמוד מהו שטר חליפין?
מאחר ושיק הוא סוג של שטר חליפין, הוא מקרה פרטי של שטר חליפין וכדי לדעת מה הדין שחל על שיקים, יש לדעת מה הדין שחל שטרי חליפין. לפיכך, יש לשלוט היטב בשטר חליפין.
2 . שיק- הוא שטר חליפין מיוחד לעומת שטרי חליפין אחרים בכך שבשיק, הנמשך [מי שאמור לשלם את הכסף] הוא תמיד הבנק.
נתייחס למס' מונחים ישנים שלקוחים מ- פקודת השטרות:
Ü    סעיף 22 לפקודת השטרות קובע:
"תנאי להתחייבות שטרית הוא חתימה על השטר".
ז"א רק מי שחתום על השטר- אחראי לשלם/לפרוע אותו, ואם אדם לא חתום על השטר, אז אפילו אם שמו נזכר בשטר הוא לא אחראי לפירעון השטר. כל עוד הנמשך לא חותם על השטר הוא לא אחראי על פירעונו, אך בהנחה שהנמשך מסכים להסדר וחותם על שטר החליפין- פעולה הזו נקראת: "קיבול"- הסטאטוס של הנמשך משתנה והוא הופך להיות "קבל".
Ü    סעיף 16 לפקודת השטרות קובע: "קיבול שטר פירושו הסכמתו של הנמשך לפקודת התשלום של המושך".
אם כן, הקבל  אחראי לפירעון השטר.
עד כאן, כל זה נכון לשטרי חליפין כלליים.
כלומר, לשטר חליפין שאיננו שיק. לעומת זאת, לגבי שיקים המצב שונה, כיוון שכאמור הנמשך הוא תמיד בנק וכידוע בנקים נוהגים לכבד התחייבויות כספיות שלהם ולכן הם לא חותמים על השיק חתימת קיבול; אין בשיקים את עניין הקיבול ולכן הבנק יישאר תמיד בסטאטוס של נמשך ולעולם לא ייחשב "קבל".
דוגמא:  נניח הבנק הנמשך מסרב לפרוע שיק שנחתם ע"י המושך, כיוון שאין כיסוי לשיק  מה עושים?
במקרה כזה, לנפרע אין שום עילת תביעה נגד הבנק הנמשך, ולמה? – > כי הבנק הנמשך לא חתם על השטר ואינו אחראי לפירעון השטר. כלומר, הבנק לא התחייב בהתחייבות אישית לפרוע  את השיק, אבל הנפרע יוכל לתבוע את המושך, מכיוון שהמושך כן חתם על השיק, אזי המושך כן אחראי לפירעונו.
דוגמא הפוכה:
נניח הבנק הנמשך מחליט כן לכבד את השיק והוא משלם לנפרע את סכום השיק.
 מאיזה כסף מבוצע התשלום? כמובן, שלא מהכספים הפרטיים של הבנק עצמו, אלא השיק ישולם מחשבון הלקוח וזה ברור, כי הבנק מעולם לא חתם על השיק ולכן אינו אחראי לפרוע את השיק לנפרע.
מי שכן חתום ואחראי זה המושך ולכן התשלום נעשה מכספי המושך. כאשר בנק נמשך משלם שיק מכספי המושך, הבנק בעצם פועל כשלוח של המושך (מיופה כוח של המושך) לצורך ביצוע התשלום. כאשר אדם פותח חשבון בנק, אז בטופס פתיחת החשבון הוא מסמיך את הבנק לשלם שיקים החתומים על ידי המושך ועל סמך ההרשאה הזו הבנק פורע את השיק מכספי המושך.

3 . שטר חוב- זו התחייבות של עושה השטר לשלם סכום כסף מסוים לנפרע. יש בשטר חוב רק 2 צדדים:
1)                  "עושה"- הראשון שחותם על השטר, מי שאמור לשלם.
2)                  "נפרע"-  האדם שאמור לקבל את הכסף.
דוגמא: סטודנט שוכר דירה. המשכיר, בעל הבית, לא סומך על השוכר ורוצה בטוחה ולכן מבקש שטר חוב שייחתם ע"י אביו של השוכר.
בהנחה שהאבא מסכים, השוכר משיג שטר חוב וממלא את הפרטים של המשכיר [למשל, שמו]. בשטר החוב נאמר: "אני מתחייב לשלם לבעל הבית סכום מסוים בתאריך מסוים". מכאן, שבשטר חוב יש 2 צדדים.
הערה:
שטר חליפין ושיק משמשים אמצעי תשלום, לעומת זאת שטר חוב משמש כבטוחה  ורק אם ה"עושה" לא משלם יפרעו לו את השיק.
    מיהם הצדדים הנוספים שמתווספים לשטר, כאשר השטר מתגלגל מיד ליד?
שלושת השטרות (שטר חליפין, שיק ושטר חוב) הם מסמכים סחירים ז"א אפשר להעביר אותם בשוק מיד ליד [לסחר אותם].
     שטר חליפין/שיק      מושך                         נפרע (האוחז) נמשך/קבל למשל; מושך חתם על השיק בחנות נעליים ומסר לנפרע [הבנק הוא לא צד לשרשרת הסחרור של השטר.] אזי הנפרע הוא "האוחז" בשיק וכעת יש לו 2 ברירות:
1 .                   הוא צריך לפנות לאחד החייבים עפ"י השטר ולדרוש את הכסף.
2.                   יכול לסחר את השיק הלאה.  איך עושים את זה?   הוא יכול לחתום על גב השטר. החתימה המיוחדת הזו שבאה להעביר את השטר למישהו אחר נקראת "היסב" או "חתימת היסב". ברגע שהנפרע חתם "חתימת היסב" על גב השיק, לפי ס' 22 לפקודת השטרות הוא הופך להיות "חייב שטרי נוסף" . כעת גם הוא מקבל אחריות לפירעון השיק/השטר. החתימה משנה את הסטאטוס שלו- מאדם שהיה זכאי לתשלום לאדם שכעת חייב בתשלום השטר (חייב שטרי), וניתן לבוא אליו בדרישות. לכן כעת הנפרע נקרא: "מסב" , ואילו האדם שקיבל את השטר בעקבות "חתימת ההיסב" נקרא: "נסב".
כעת, האוחז בשטר הוא הנסב.
 מושך                 נפרע "אוחז"= מסב           "אוחז"= נסב             לסחר הלאה ß     כעת, ל-"נסב" ה- "אוחז" עומדות
2 הברירות שעמדו קודם לנפרע:
לדרוש תשלום מאחד האנשים שחתומים על השטר.
 לסחר את השטר הלאה וחוזר חלילה; ובדרך זו השטר יכול להמשיך ולהתגלגל מיד ליד.
Ü    אין הגבלה בפקודת השטרות על כמות הסחרורים/העברות של השטר.
במגזר העסקי נתקלים בשטרות עם מס' חתימות רב שעבר ידיים רבות.                            פקודת השטרות מעוניינת בסחרור הזה, וזאת כיוון ש:
1.       אין הגבלה לסחרור.
2.       הפקודה מאפשרת להוסיף לשטר ספח שיהיה עוד מקום לחתימות.
3.       ככל שהשטר עובר יותר ידיים ויש יותר חתימות ערכו עולה, כי פירוש הדבר שישנם יותר ויותר חייבים שאפשר יהיה להיפרע מהם .
     שטר החוב עושה                נפרע  [האוחז]            נסב/[אוחז]             הלאה העושה חותם על שטר חוב לפקודת הנפרע. כעת, הנפרע הוא "האוחז" בשטר.
הגדרה של "אוחז" מופיעה בס' 1 לפקודת השטרות- "אוחז- הנפרע/הנסב המחזיק בשטר".
לנפרע של שטר חוב עומדות 2 ברירות:
1.                  לדרוש פירעון ממי שחתום על השטר (=העושה).
2.                  לסחר את שטר החוב הלאה. איך נעשה הסחרור? הנפרע חותם "חתימת הסב" על גב השטר ונקרא כעת "מסב".
מי שקיבל את השטר בעקבות ההיסב נקרא: "נסב" וכעת האוחז הוא הנסב.                           לנסב האוחז שוב עומדות 2 ברירות כמו קודם וכך יכול השטר להתגלגל עוד ועוד בלי שום הגבלה.
אם כן, מה שמאפיין את השטרות השונים זה שמתווספים עוד ועוד צדדים היינו "ריבוי צדדים" ולכן – בדיני השטרות מבחינים בין 2 …
סיכום חומר ללא ציון מקורות