משפט מנהלי- מחברת בחינה מסוכמת מושקעת מצויינת למבחנים ועבודות (של סטודנטית מצטיינת)
| מוסד לימוד | המכללה האקדמית נתניה |
| מקצוע | משפטים |
| שנת הגשה | 2008 |
| מספר מילים | 37089 |
תקציר העבודה
רשימה ביבליוגרפית לסימסטר א'
1 . מהותו ומקורותיו של המשפט המינהלי א. רשויות מינהליות טיפוסיות ב. מיגוון תחומי הפעילות והסמכויות של המינהל הציבורי
2 . המערכת הנורמטיבית וסמכות השיפוט ביחס לרשויות מינהליות בג"צ
2 62/62, פרץ נ. המועצה המקומית כפר שמריהו, פ"ד מא(2) 449.
בג"צ
8 40/79, מרכז הקבלנים והבונים נ. ממשלת ישראל, פ"ד לד(3) 729.
בג"צ 731/86, מיקרו דף נ. חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449.
3. תחולת המשפט המינהלי על גופים מיוחדים בג"צ 731/86, מיקרו דף נ. חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449.
ע"א
2 94/91, חברה קדישא "קהילת ירושלים" נ. קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464. בג"צ
4 212/91, בית-רבקה נ. הסוכנות היהודית לא"י, פ"ד מז(2)
6 61. ע"א
3 414/93, און נ. מפעלי בורסת היהלומים בע"מ, פ"ד מט(3) 196.
פרק ראשון: מושג הסמכות המינהלית
4 . עקרון חוקיות המינהל בג"צ
3 6/51, חת נ. עירית חיפה, פ"ד ה 1553.
בג"צ
1 640/95, אילנות הקריה בע"מ נ. ראש עיריית חולון, פ"ד מט(5) 582.
בג"צ 5128/94, פדרמן נ. שר המשטרה, פ"ד מח(5) 647.
בג"צ
2 981/93, עיריית קרית גת נ. ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 832.
5. סמכויות נילוות של המינהל בג"צ
4 19/83, דורון נ. המפקח על מטבע חוץ, פ"ד לח(2) 323. בג"צ 757/84, איגוד העיתונים היומיים נ. שר החינוך והתרבות, פ"ד מא(4) 337. בג"צ 5394/92, הופרט נ. "יד ושם", פ"ד מח(3) 353.
6. סמכות חובה וסמכות רשות בג"צ
2 95/65, אופנהיימר נ. שר הפנים והבריאות, פ"ד כ(1) 309.
בג"צ
2 97/82, ברגר נ. שר הפנים, פ"ד לז(3) 29.
בג"צ 3094/93, התנועה למען איכות השלטון נ. ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 404.
בג"צ
2 624/97, רונאל נ. ממשלת ישראל, פ"ד נא(3) 71.
בג"צ 7232/01, יוסוף נ. ממשלת ישראל, פ"ד נז(5) 561.
בג"צ 1993/03, התנועה למען איכות השלטון נ. ראש הממשלה, פ"ד נז(6) 817.
7. האצלת סמכות מינהלית ונטילת סמכות בג"צ 702/79, גולדברג נ.
שרמן, ראש המועצה המקומית, פ"ד לד(4) 85.
בג"צ
2 303/90, פיליפוביץ נ. רשם החברות, פ"ד מו(1) 410.
בג"צ
1 70/81, סלמה נ. מחמוד, ראש המועצה המקומית, פ"ד לו(2)
4 33.
פרק שני: הפעלת הסמכות המינהלית
8 . הנחיות פנימיות בג"צ
3 27/52, זמיר נ. המפקח על התעבורה, פ"ד ז(1) 358. בג"צ
1 0/79, הורמן נ. ראש עירית ת"א-יפו, פ"ד לג (3)
6 0. בג"צ 1689/94, הררי נ. שר הפנים, פ"ד נא(1) 15.
בג"צ
3 081/95, רומיאו נ. ההסתדרות הרפואית, פ"ד נ(2) 177.
9. תהליך קבלת החלטות על ידי המינהל בג"צ
2 97/82, ברגר נ. שר הפנים, פ"ד לז(3) 29.
בג"צ
8 52/86, אלוני נ. שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1.
בג"צ 5016/96, חורב נ.
המפקח על התעבורה, פ"ד נא(4) 1.
10. היוועצות בקבלת החלטה מינהלית בג"צ 512/81, המכון לארכיאולוגיה נ. שר החינוך והתרבות, פ"ד לה(4) 533.
בג"צ
2 2/89, עזבה נ. מדינת ישראל, פ"ד מג(2) 592.
11. פירסום אקטים מינהליים ע"פ 231/56, היועץ המשפטי נ. אלכסנדרוביץ, פ"ד יא(1) 695.
ע"א
4 21/61, מדינת ישראל נ. האז, פ"ד טו(3) 2193.
12. מועדי כניסה לתוקף של אקטים מינהליים בג"צ
2 1/51, ביננבוים נ. עיריית תל-אביב, פ"ד ו 375.
בג"צ
1 0/55, אל-על בע"מ נ. עיריית תל-אביב, פ"ד י(2) 1586.
בג"צ
3 38/81, בוצר נ. ממשלת ישראל, פ"ד לו(1) 185.
בג"צ
1 872/92, התאחדות התעשיינים בישראל נ. שר האוצר, פ"ד מו(4) 368. בג"צ
2 933/94, רשות שדות התעופה נ. בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(3) 837.
13. חובת התשובה וההנמקה של רשות מינהלית בג"צ 518/78, אברהמי נ. שר התחבורה, פ"ד לב(3) 675.
בג"צ
2 22/81, זיזי נ. שר הפנים והמשטרה, פ"ד לו(2) 186.
בג"צ 758/88, קנדל נ. שר הפנים, פ"ד מו(4) 505.
14. סופיות ההחלטה המינהלית בג"צ 28/74, שעשוע נ. ועדת העררים לענייני מוניות, פ"ד כה(2) 682.
ע.א. 433/80, נכסי י.ב.מ ישראל בע"מ נ. מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פ"ד לז (1) 337.
בג"צ 1596, תרמוקיר חורשים נ. הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, פ"ד נ(3) 397.
מבוא: 1. מהותו ומקורותיו של המשפט המנהלי מהו המשפט המנהלי?
המשפט המנהלי עוסק ברשות המבצעת גרידא.
הרשות המבצעת כשמה כן היא, מבצעת את החקיקה הראשית המחוקקת על ידי הכנסת.
הרשות המבצעת כוללת למעשה את המנהל הציבורי [= אדמיניסטרציה ציבורית]. המנהל הציבורי הינו כל אותם גופים אשר מבצעים את החוק [במידה והחוק דורש ביצוע הלכה למעשה].
המנהל הציבורי נחלק ל- 2:
1. המנהל הציבורי המרכזי (השלטון המרכזי – הממשלה ושריה).
2. המנהל הציבורי המקומי (רשויות השלטון המקומיות, עיריות ומועצות מקומיות כאחד).
הן המנהל הציבורי המרכזי והן המנהל הציבורי המקומי כפופים לכללי המשפט המנהלי. העיקרון המרכזי הינו כי המשפט המנהלי חל למעשה על כל גוף ועל כל אדם אשר מפעילים את הסמכות אשר ניתנה להם מכוח היותם בעליי תפקיד זה או אחר על פי דין.
עיקרון זה תקף הן לגבי הממשלה, הן לגבי שרי הממשלה, הן לגבי גופים הפועלים מכוח חוק והן לגבי אדם בעל תפקיד מכוח דין.
[לדוגמא: נשיא המדינה שלו תפקידים מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה; אם הוא מעניק חנינה חייב לבצעה עפ"י כללי המשפט המנהלי ולנהוג בתו"ל, הגינות, ללא אפליה].
[לדוגמא: אדם שמקצועו הוא פקח הנותן דוחות חניה מחויב לפעול עפ"י פקודת התעבורה לשוטרים ופקודת העיריות/חוקי עזר לפקחים].
המשפט המנהלי הינו משפט ציבורי העוסק ביחס שבין הפרט לשלטון, בין אם זה שלטון מקומי ובין אם זה שלטון מרכזי [זאת, להבדיל ממשפט פרטי החל בין אדם לחברו].
כללי המשפט המנהלי הינם:
1. כללי סמכות- העיקרון הבסיסי במשפט המנהלי הינו, כי כל גוף וכל אדם המפעילים את הסמכות אשר ניתנה להם על פי דין, חייבים להפעילה רק במסגרת החוקית שנקבעה בחוק. חריגה ממסגרת הסמכות תחשב כחסרת תוקף.
[להבדיל מהאדם הפרטי אשר יכול לפעול כראות עיניו וזאת, באם החוק לא אוסר על פעולתו זו, לפעולותיו של הגוף המנהלי צריך שיהא בסיס סמכותי כלשהו].
2.
כללי ביצוע הסמכות-תהליך קבלת החלטות, ביצוע, פרסום, הנמקה וכד'…
3.
תחולת כללי הצדק הטבעי על המנהל- אסו משוא פנים,רחובה לשמוע את הצד שכנגד, לנהוג בשוויון, לנהוג בהגינות וכד'… הפעלת סמכות ניתן לראות את כללי הצדק הטבעי כקבוצה נפרדת וכן, לסווגם בתחום ביצוע הסמכות באופן זה שיש לבצע את כללי הסמכות על פי כללי הצדק הטבעי.
4. כללי שיקול דעת מנהלי- כמעט כל סמכות מנהלית מעניקה לגוף מנהלי שקול דעת.
[לדוגמא: ראש הממשלה רשאי לפטר מכוח סמכותו שר בממשלתו. לפיכך לראש הממשלה סמכות שבשיקול דעת מנהלי לפיטוריי שר בממשלתו].
5. ביקורת שיפוטית על המנהל הציבורי- מכוח חוק יסוד: השפיטה- בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ מפעיל פיקוח על גופים הפועלים על פי דין. במסגרת פקוח זה התפתח רוב המשפט המנהלי.
היכן מוצאים את כללי המשפט המנהלי?
בדומה למשפט החוקתי, גם במשפט המנהלי אין חוק ספציפי מסוים הנוגע למשפט המנהלי.
רוב רובו של המשפט המנהלי הישראלי הוא משפט הילכתי אשר התפתח בפסיקה, וזו מצדה קלטה את המשפט המנהלי האנגלי.
לדוגמא: הכלל היסודי בנושא הסמכות קובע כי, רשות מנהלית תפעל רק במסגרת הסמכות שנקבעה לה בדין. כלל זה אינו נמצא בחקיקה, אלא הינו פרי הפסיקה ומהווה חלק מן המשפט המנהלי ההלכתי הישראלי.
1 א. רשויות מנהליות טיפוסיות [מבט כללי על המשפט המנהלי].
כאמור, המשפט המנהלי חל למעשה על כל גוף ועל כל אדם אשר מפעילים את הסמכות אשר ניתנה להם מכוח היותם בעליי תפקיד זה או אחר על פי דין. יחד עם זאת, המשפט המנהלי חל הן על רשויות מקומיות והן על רשויות מרכזיות.
הגופים המרכזיים שעליהם חל המשפט המנהלי:
רשויות ממלכתיות רשויות מקומיות 1. הממשלה. -עיריות/מועצות מקומיות.
2. ראש הממשלה. -ראש המועצה/ראש העיר.
3. שרים. – חברי המועצה.
4. תאגידים סטטוטוריים. -תאגידים עירוניים.
5. גופים המוקמים בחוק.
6. אנשים עם סמכויות סטטוטוריות.
# רשויות ממלכתיות
1 . הממשלה- הממשלה בעלת: (א) סמכויות ספציפיות מכוח חוק יסוד: הממשלה. אלו הם למעשה סמכויות לנהל את כל ענייני המדינה. (ב) לממשלה ישנה הסמכות לטפל בכל נושא מנהלי, אשר החוק לא העניק סמכות לגוף מנהלי אחר לטפל בו- סמכות שיורית.
(ג) לממשלה סמכויות סטאטוטוריות המוסדרות בשורה ארוכה של חוקים ספציפיים.
[לדוגמא: רשות השידור עפ"י חוק אחראית על שידורי הרדיו והטלוויזיה, לכן הממשלה לא תקבל שום החלטה בעניין זה]. [לדוגמא: חוק יסוד: הצבא קובע במפורש שהצבא נתון למרותו הממשלה ולא קיים שום חוק אחר שמוסר את המרות על הצבא לגוף אחר].
2. ראש הממשלה.
3. השרים- (א) מרכיבים את הממשלה- הממשלה מאצילה סמכויות לשרי הממשלה. בחלקם, סמכויותיהם של שרי הממשלה מעוגנים במפורש בחוק יסוד:
הממשלה. חוק יסוד זה עוסק ברוב רובו בשרי הממשלה, מינויים, סיום כהונתם, העברתם מכהונתם וכן האצלת סמכויות הממשלה לשריה בתחומים השונים. סמכויותיהם של שרי הממשלה הן הרחבות ביותר בתחום המשפט המנהלי. זאת, מאחר וכול חוק אשר הכנסת מחוקקת קובע כי, שר כלשהו יהא זה אשר ממונה על ביצועו ואכיפתו של אותו החוק. (ב) סמכות לביצוע החוק ע"י התקנת תקנות- במסגרת מינויו של השר על אכיפת החוק ניתנת לו הסמכות להתקין תקנות בעלות פועל תחיקתי ותוקף משפטי לכל עניין ודבר.
תקנות- הן אקטים מנהליים של הרשות המבצעת, לכן כפופים למשפט המנהלי ואם נעשו ללא סמכות הן מבוטלות. סמכויותיהם של שרי הממשלה הואצלו להם מהממשלה עצמה בהתאם לחוק יסוד: הממשלה; שר יכול שיעמוד בראשו של משרד ממשלתי. יחד עם זאת, לשרי הממשלה ישנן סמכויות המוענקות להם באופן מפורש בחוק זה או אחר לשם ביצועו.
4 .
תאגידים סטטוטוריים- אילו רשויות מנהליות ממלכתיות.
הכוונה לגופים המוקמים בחוק בכדי לספק שירותים לאזרח. הגופים בעלי אופי עסקי וזאת בכדי לייעל את השירות לאזרח. [דוגמא: רשות הדואר-הוקמה בחוק מחד, כי זה שירות לאזרח ומאידך כרוך בתשלום וזה לא מתאים להיות מבוצע ע"י מוסד ממשלתי מאחר והוא בעל פן עסקי]. בעשרות השנים האחרונות, ברוב המדינות בעולם שירותים עם אופי עסקי הועברו לגופים מיוחדים שהוקמו ופועלים מכוח חוק. החוק שמקים את הגוף הסטטוטורי מגדיר את:
סמכויותיו, את המבנה, אופי הפעילות, ההרכב וכו'.. כך שהחוק המקים תאגיד סטטוטורי הוא המקור המנהלי לסמכויות שלו. הערה: לא תמיד גוף סטטוטורי נקרא: 'רשות', אלא יכול גם להיקרא:
– "המוסד לביטוח הלאומי" (שמוקם מכוח חוק המל"ל).
– "בנק ישראל" (פועל מכוח חוק בנק ישראל).
– "שירות התעסוקה" (פועל מכוח חוק רשות התעסוקה).
– "חוק מגן דוד אדום" (הקים את מגן דוד אדום).
נק' חשובות: א) גוף סטטוטורי, אשר הוקם ע"פ חוק/דין שקבע את: מהותו, מבנהו, סמכויותיו ואופיו המנהלי- הינו רשות מנהלית. ב) מדובר בשירותים לאזרח שיש בהם צד עסקי, אך גם אם גופים אילו מופרדים מהממשלה הם עדיין רשויות מנהליות, כי סמכויותיהם הם רק אילו שקבועות בחוק שהקימן. מה מאפיין את התאגיד הסטטוטורי?
– זו פעילות שוטפת וקבועה. זה לא גוף אד-הוק לנושא מסוים, אלא פועל באופן שוטף. [למשל: מל"ל]. נאמר שתאגידים סטטוטוריים כפופים למשפט המנהלי, אך גם נאמר נותנים שירותים עם אופי עסקי ולכן הם פועלים לפי דיני המשפט הפרטי, כלומר: – סיכום חומר ללא מקורות
