השפעת הרפורמה במנהל ציבורי חדש על שביעות רצון עובדי מערכת הרווחה תוכן העניינים:
מבוא                                                                                       רקע תיאורטי א.
סוגי מנהל ציבורי בעולם ותפקידיו                                         ב.
מנהל ציבורי לעומת מנהל עסקי                                             ג.
בחינת יעילותם של ארגוני שירות ציבוריים                             ד.
התפתחות האוריינטציה הכלכלית ברשויות המקומיות בישראל ה.
רפורמות במנהל ציבורי חדש                                                 ו.
הביזור: מרכיביו והלכותיו על רשויות מקומיות בישראל          ז.
ביזור שירותי הרווחה מהשלטון המרכזי לרשות המקומית       רפורמה במבנה הארגוני של מחלקת הרווחה בצפת א.
הערכת מצב לקראת הרפורמה הארגונית                                שיטה א.
שאלת המחקר                                                                      ב.
השערות המחקר                                                                   ג.
אוכלוסייה ומדגם                                                                  ד.
כלי המחקר                                                                          ה.
משתני המחקר                                                                     ממצאים א.
ממצאי השערה 1                                                                  ב.
ממצאי השערה 2                                                                  ג.
ממצאי השערה 3                                                                   ד.
ממצאי השערה 4                                                                  דיון      סיכום                                                                                     ביבליוגרפיה                                                                             נספחים מבוא
אילו חיפשנו כותרת אחת שתאפיין את שנות האלפיים, בוודאי היינו מכנים תקופה זאת כעידן של שינויים מואצים. שינויים אשר ישפיעו על כל חלק מחיינו, ובכללם חיינו הארגוניים Coats, 83)).
מוקדם מדי לחזות את השפעת השינויים האלו על היחיד, וכיצד הם ישפיעו על אורח חיינו, על התנהגותנו, על יחסינו החברתיים ועל כל מרקם האמונות שלנו. אם כי סממנים ומגמות ניתן כבר לראות היום: אנו עדים לשינויים במערך הפוליטי והכלכלי, מעבר מבסיס אידיאולוגי לבסיס כלכלי כגורם מכריע בתפישה הפוליטית.   Naisbitt,and Aburdene.,
1 990)); התעוררות דתית ולאומנית,  (Cody, 1981); מעבר להפרטה וליציאת ממשלות ממעורבות תוך חשיפת התעשיות והארגונים לתחרות בינלאומית על שווקים פתוחים; לשינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת, המאפשרים התייחסות אל העולם כולו כאל יחידה כלכלית אחת המביאה אתה דרך חיים גלובלית וכאל יחידה בעלת מערך ערכי עולמי. (Kider, 1994) לשינויים במבנה הארגון, בערכיו, בצורות התקשרויותיו, בערכי העובד ובעיקר שינוי מהותי בתפישות הניהול. ללא ספק, "מהפכה" זאת שאותה אנו עוברים ושאליה אנו נכנסים בתנופה מואצת, משפיעה ותמשיך להשפיע על הארגון העסקי והציבורי בצורה מכרעת.
בקצב מסחרר זה של שינויים המושג "הישרדות" יהפוך יותר ויותר למטרה מרכזית של הארגון. המאבקים למצוינות, לשמירת איכות וגמישות הם רק כלים ראשוניים הבאים לעזור לנו בהתמודדות. אולם כלי מרכזי אקטואלי הנו "רפורמות במנהל" –  רפורמה: היא שינוי מקיף מתוכנן כולל ארוך טווח שמטרתו לבצע שינוי מהותי אסטרטגי, שבה נוטש הארגון את מאפייניו התפעוליים בעבר ומאמץ שיטות עבודה חדשות, מבנה חדש, תהליכי ניהול מתקדמים וכדומה וכל זאת תוך בחינת הכדאיות הכלכלית. תהליך רפורמה במערכת הציבורית קשור בדרך כלל לשינויים בירוקרטיים ומטבע היותו תהליך עמוק, בדרך כלל הוא כרוך בקושי פסיכולוגי, טכני, אידיאולוגי, תרבותי וקושי כלכלי. הדיון סביב הרפורמה שאול ממדעים שונים: כלכלה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.
"נושאי המפתח" בהם התמקדו ב-5
הגורמים לשינוי במנהצ"ח:
הערכת ביצועים; מרכיבים עסקיים ומושג הלקוח; תחרות והפרטה. דילמת המדיניות העסקית/חברתית; ביקורת "קשה". (חלק מהגורמים יורחבו ברקע התיאורטי).
במרוצת השנים 1999-2000 הורה משרד העבודה והרווחה להתחיל בביצוע רפורמה ניהולית ארגונית במקרו – מערכתית לכל השירותים הסוציאליים ברשויות המקומיות בישראל.  לאור הנחיה זו הוקם צוות בדיקה במחלקה לשירותים סוציאליים בעירית צפת אשר ניתח את הבעיות הארגוניות והתפעוליות במגמה להציע חידוש ארגוני הן מבחינת המבנה והן מבחינת התפעול.
כמנהלת המחלקה לשירותים סוציאליים בעירית צפת, עמדתי בראש הצוות אשר הציע את הרפורמה כמיקרו (כחלק מתוכנית מקרו ארצית) למחלקה ואף החל ביישומה. כיום לאחר כשנה מאז יישומה אני מבקשת במסגרת סמינריון זה לבחון את שביעות רצון עובדי המחלקה מהשינוי המבני והתפעולי במחלקה ולהשוותו לסקר שביעות רצון דומה שנעשה בשנת 1998 לפני ביצוע הרפורמה במגמה להעריך ההשפעות חיוביות/שליליות על שביעות רצון של העובדים ויישום המטרות והיעדים שהצבנו בקבלת ההחלטה וביישומה של הרפורמה.