רפרט עיוני בנושא דת ומדינה בקורס: דת ומדינה היבטים פילוסופיים  נושא העבודה: 'מדינה יהודית דמוקרטית' – עיון מחודש תוכן:
מבוא                פרק א פרק ב פרק ג פרק ד סיכום ביבליוגרפיה
3
4 7
9
1 0
1 3
1 4
מבוא: מקובל להגיד כי מדינת ישראל היא מדינה 'יהודית דמוקרטית', אולם המעיין היטב במגילת העצמאות יראה כי המילה 'דמוקרטית' אינה מופיעה בה כלל, אמנם הביטוי 'מדינה יהודית' מופיע בה. אם כן מניין הופיע הביטוי הרווח 'מדינה יהודית דמוקרטית'?
כדי לענות על השאלה אביא ציטוט מן המגילה עצמה:
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית…
אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית…
מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
במגילה הוזכרו ערכים כמו: חופש דת, חירות ושוויון שהם ערכים המקובלים בעולם הדמוקרטי, אם כי יש להדגיש כי מעולם לא נכתב שכינון מדינת ישראל היה מצרכים דמוקרטיים, אלא אדרבה המעיין היטב במגילה יראה כי הסיבות והמניעים להקמת המדינה הם היסטוריים ודתיים.
אך דקדוק היסטורי זה אינו פותר אותנו מלדון בשאלה, אם ישנה אפשרות אמיתית על פי הדת היהודית לכונן מדינה שערכיה יהיו בנויים על: חירות ושוויון וכד'.
דיון בשאלה זו הוא הליבה של מאמר זה.
אדגיש שהדיון הוא תיאורטי לחלוטין ואין לו השלכה מעשית, כיוון ששינוי תפיסות היסוד של המדינה אינו יכול להיעשות על ידי אדם פרטי, חכם עד כמה שיהיה. אלא כיוון שאנו דנים בשאלה ציבורית הרי שהציבור בכללותו או נבחריו בלבד יכולים לקבוע עמדה מכרעת בדיון זה. וכל עוד שלא נקבעה חוקה למדינה הרי שיש להתייחס למגילת העצמאות כחוקה מחייבת.