בעבודה זו בחרתי לעסוק באמנית נחמה גולן, לבחון את יצירותיה ולנסות להבין את העומד מאחוריהן.  בעבודה זו נעזרתי באמנית עצמה ובידע אשר רכשתי במהלך הקורס. בהמשך העבודה הביא בקצרה את הביוגרפיה האישית של נחמה גולן וארבע מיצירותיה אשר הרשימו אותי מאוד.
נחמה גולן, אמנית מיצב, פסלת ויוצרת ייחודית בנוף- נולדה בשנת 1947 בתל אביב, גדלה וחונכה באורח חיים חילוני. בתחילת שנות השמונים החלה את לימודי האומנות במכון אבני לאומנות, ומאוחר יותר את לימודי הארט תרפי בלזלי קולג'. לימודי האומנות לא היוו בעבור נחמה תנאי מחייב לעסוק באומנות. מספר שנים לאחר סיום לימודיה, החליטה נחמה לשנות את אורח חייה ולחזור בתשובה. מכאן, שאת השכלתה האומנותית רכשה נחמה בגוף חילוני ובבואה לקיימה נמצאה בגוף דתי. פרט ביוגראפי זה משמעותי ובעל השפעה, הוא מסמן שתי רשויות בתוך אומנית אחת- אמונה ואמנות. המודעות לפער הקיים בין שתי הרשויות, הדתית מחד והחילונית מאידך, מכוננות יחס דואלי שהוא הכוח המניע, המאזן והמזין את עשייתה האומנותית של נחמה גולן. נחמה מסבירה כי האומנות והאמונה מייצגים בעבורה שני עולמות רחוקים הנובעים ממקור אחד. באמצעות הפרקטיקה האמנותית מקרבת, מערבבת ובוללת האומנית עולם שלם, בו משמשים הקודש והחולין כשני איברים האוחזים זה בזה. כאמנית חילונית שחזרה בתשובה, בודקת נחמה גולן את דימויה של האישה בתוך העולם היהודי ותרבותו. היא בוחנת האם האישה היא סובייקט המכונן עצמו או אובייקט המכונן על ידי תרבות גברית. בנוסף לפמיניזם הדתי (צניעות ופולחן), גם העיסוק בתלמוד תורה מקבל תהודה ביצירותיה.   "האות, המילה והמשפט, כחלק מן השפה החזותית, הם מרכיבים מרכזיים בעבודות האומנות שלי. טקסטים רבנים סמכותיים, מדרשים, אגדות, שירת נשים וטקסטים מתוך הרצאות משמשים רובד נוסף ביצירה. המילה הכתובה, תמצית התרבות היהודית, הופכת להכרח קיומי בתוך היצירה החזותית כמעט מטילה ספק בקיומם של החומר והצורה לעצמם ללא המרחב האסוציאטיבי והתרבותי שמוליכים הטקסטים השונים. כמו כן, שיתוף של טקסטים מן המקורות בתוך דימוי חזותי מבטאים עולם הנטוע בדתי ובחילוני כאחד" (נחמה גולן).
יצירותיה של נחמה הוצגו בתערוכות רבות (תערוכות יחיד וקבוצתיות) החל משנת 1991 ועד היום.
כמו כן, אצרה נחמה מספר רב של תערוכות. מהלך השנים זכתה נחמה במספר פרסים ומענקים על יצירותיה. העבודה ללא מקורות