תוכן עניינים
מבוא
3
פרק א' סקירת המצב בקיבוצים 5
א.1
כללי 5
א.2
אוכלוסיית הקיבוצים 5
א.3
השכלה
8 א.4
עבודה
8 א.5
תקציב דיפרנציאלי 9
פרק ב' משבר הקיבוצים
1 1
ב.1
כללי
1 1
ב.2
משבר הקיבוצים
1 1
פרק ג' בריחת מוחות מישראל
1 4
ג.1
כללי
1 4
ג.2
השפעות של בריחת מוחות
1 5
ג.3
בריחת מוחות מישראל
1 7
ג.4
כלי מדיניות
1 9
פרק ד' סיבות להיווצרות בריחת מוחות מישראל
2 1
סיכום
2 4
ביבליוגרפיה
2 7
ההגירה הבינלאומית של עובדים משכילים  "בריחת המוחות" מעוררת עניין רב בשנים האחרונות בספרות הכלכלית המקצועית ובעיתונות הפופולארית. הביקוש המתעצם לעובדים מיומנים הביא לפתיחות רבה יותר במדיניות ההגירה של רבות מהמדינות המפותחות, כאשר מדובר בעובדים דרושים, בעיקר משכילים.  ברקע להגירה עומדים ביקושים עולים לפרטים בעלי הון אנושי גבוה, היכולת לעבור בקלות בין מדינות והטבות הגלומות במעבר למדינות היעד (בעיקר לארה"ב)  כגון שכר גבוה, תגמול פרטני בהתאם לביצועים ופוטנציאל קידום מהיר יחסית לישראל.
ההגירה של משכילים מישראל מהווה חלק מתופעה עולמית, וככל הנראה צפויה לגדול בהיקפה בעתיד. במחקר על בריחת מוחות מישראל, נמצא כי הנטייה לרדת מהארץ בקרב בעלי השכלה גבוהה, גבוהה יותר מהנטייה בקרב בעלי השכלה נמוכה. ישראל ניצבת בפני בעיה בכל הנוגע לתשתית כוח האדם במחקר האקדמי בישראל. בשנים האחרונות חלה פגיעה ברמת ההשכלה הגבוהה בישראל ושחיקה במימון הציבורי שלה. כתוצאה  מכך נפגעות תשתיות המחקר וההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, מה שמביא להפסד של חוקרים מובילים, וכך מדינת ישראל אינה יוצאת נשכרת מפירות השקעתה.
בדומה למדינות מפותחות אשר בהם קיימת תופעת "בריחת מוחות", גם בקיבוצים חוסר הנכונות של חברי קיבוץ להתאים את המערכת לרוח הזמן ולהתמודד עם המשבר הכלכלי הקשה, שפקד את התנועה הקיבוצית בשנות ה-80, הוביל לנטישה מסיבית של מיטב הצעירים. הקיבוצים נבנו על-בסיס הניסיון ליצור מסגרת קבועה, אשר תוכל להציב דפוס התנהגות קבוע שיתמודד בהצלחה עם יישום הערכים השיתופיים. הניסיון להציב דפוס קבוע שכזה, הוביל את החברה הקיבוצית לחוסר יכולת להתמודד עם מציאות חיצונית ומציאות פנימית משתנה. ניתן לזהות דמיון רב בין המדיניות הקיבוצית לבין המדיניות של מדינת ישראל ביחס לעובדים המשכילים, אשר מחוסר בררה עוזבים את הארץ.  במסגרת עבודה זו ברצוני לבחון את הסיבות הכלכליות אשר גורמות לבריחת מוחות מישראל. וכדוגמה לבריחת מוחות אציג את הבעיה של התנועה קיבוצית, אשר הולכת ומצטמצמת במימדיה מיום ליום בשל עזיבתם של צעירי  הקיבוץ.
מתודולוגיית הבדיקה הינה באמצעות סקירת ספרות תאורטית ומחקרית העוסקת בתחום. תחילה (בפרק הראשון) אסקור את תמונת המצב בקיבוצים החל ממשבר הקיבוצים בשנות ה- 80 והתמורות בחברה הקיבוצית שחלו בשנות ה-90. כמו כן אסקור מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסייה, השכלה, תעשייה, עבודה וכו', וכן את המעבר לתקציב דיפרנציאלי שמשולם לחברי קיבוצים לאחר ההפרטה. בפרק השני אציג את המשבר הכלכלי החמור שפגע בקיבוצים ובתנועה הקיבוצית והוביל לנטישה מסיבית של מיטב הצעירים מהקיבוצים. המשבר גרם לערעור החוזה החברתי היסודי הקיים בין החברים לקיבוץ. הפרק השלישי עוסק בבריחת מוחות המהווה תופעה עולמית שאף צפויה לגדול. בפרק זה סקרתי את הבעיה כלל עולמית של בריחת המוחות, בחנתי את ההשפעות של בריחת מוחות: הן השפעות שליליות והן השפעות חיוביות, הצגתי את המצב הקיים בישראל לגבי בריחת המוחות כולל בעיית ההשכלה, והבאתי כלים לעיצוב מדיניות תעסוקה ומדיניות הגירה אפקטיבית. בעיצוב מדיניות תעסוקה ומדיניות הגירה אפקטיביות, יש לבחון את המדיניות הקיימת ושלקול מולה את האינטרסים הלאומים ולהתאים את המדיניות הכלכלית הרצויה. בפרק הרביעי בחנתי את הסיבות להיווצרות בריחת מוחות בכלל תוך כדי בחינה של המצב הקיים בישראל ובקיבוצים.
בפרק האחרון אסכם ואציג את המדיניות הרצויה לצמצום התופעה של בריחת מוחות. האיום של בריחת מוחות צריך להפעיל לחץ על הממשלה להתאים את מדיניותה לטובת העובדים המשכילים על ידי מגוון פעולות לעידוד צמיחה כלכלית, הורדה בשיעור המס ודאגה לאיכות השירותים הציבוריים ואיכות הסביבה, זאת לאור העובדה שהתחרות העולמית על עובדים משכילים התעצמה בתהליך הגלובליזציה והקלה על הגירת עובדים.