בעבודה זו נעסוק בחיידקי סטפילוקוקוס ונתמקד בשני זנים עיקריים S. Aureus ו- S. Epidermidis , חיידקים אלו בפרט וכל משפחת חיידקי הסטפילוקוקוס בכלל הינם האחראים העיקריים על רב המחלות הזיהומיות הנרכשות בבתי- חולים (גורם מוות רביעי בשכיחותו בארה"ב), על ידי יכולתם להתיישב וליצור ביופילם על פני רקמות חיות בנוסף הם משתמשים ברקמות אלו כמקור מזון ומפרישים רעלנים בריכוזים גבוהים לפלסמה.
ביופילם מהווה מחסום פיסי עבור החיידקים ומכאן שהם פחות חשופים למדיום ביחס לחיידקים בדידים שאינם מוגנים. בעבודה זו אנו נבדוק את הקשר שבין יצירת דימרים של קצוות G5-domain מוכרים הנמצאים על פני חלבונים ספציפיים בשני זני החיידקים אשר נבדקו במאמר לבין יצירת מעטה הביופילם