עבודת מחקר: התפלגות ופרישה מסיעה מבוא –.1
המצב שבו חבר כנסת בוחר לפרוש, או לחילופין, להתפלג מסיעתו, העסיק רבות את הכנסת, מערכת המשפט וכמובן את הציבור הרחב שחש לעיתים נבגד מצידו של חבר הכנסת שקיבל את מעמדו בכנסת בזכותם.
לאור כך, עולה השאלה: האם בכוחו של חבר הכנסת לפעול בניגוד לעמדת סיעתו ואף לפרוש ממנה? האם היא זכות לגיטימית שניתנת לו מכוח חוק שהוא נכון וצודק או שמא מדובר בשינוי של המפה הפוליטית ו/או פגיעה במשטר הדמוקרטי?
רקע -…1-2
כלנתריזם היא הכינוי שניתן לתופעה המתארת מעבר אופורטוניסטי של חבר כנסת ממפלגה אחת למפלגה יריבה. התופעה של פרישה ממפלגה אחת והקמת מפלגה חדשה מאפיינת את הפוליטיקה הישראלית עוד מימי הכנסת הראשונה.
המצב החקיקתי כיום .2-3
הבעייתיות בחקיקה -.4
תיקון מספר 12 לחו"י הכנסת בא על מנת לתת תשובה לתופעה השלילית שהכתה קשות במרקם החיים הפוליטיים במדינה. התיקון מפחית עד למינימום את המוטיבציה של חבר כנסת לפרוש מסיעתו תמורת טובות הנאה. אולם, קיימות פרצות אפשריות המאפשרות לעקוף את המנגנונים שנקבעו בחוק.
משמעת סיעתית -.4-5
מחד גיסא, חבר הכנסת אמור לפעול למען הציבור וחובה עליו לנהוג ביושר ובתום לב, מאידך גיסא, חבר הכנסת כפוף לסיעתו. במצב כזה נוצר הקונפליקט של חבר הכנסת במידה ואינו מסכים עם דעת מפלגתו וכאן מתעוררת הסוגיה.
דין משווה .5-6
סיכום –6
מבוא
התופעה של פרישה והתפלגות מסיעה מאפיינת את מדינת ישראל עוד מימיה הראשונים, החל במפץ הגדול הראשון בפוליטיקה הישראלית בשנת 1965 בימיו של בן גוריון ועד השנים האחרונות בפרשיית שמעון פרס במפלגת "קדימה". מחד גיסא, חבר הכנסת מקבל את המנדט מן הציבור, המחייב אותו לפעול ככל האפשר לטובת בציבור. מאידך גיסא, חבר הכנסת אינו נבחר באופן עצמאי ומקבל את מושבו בכנסת ממפלגתו (לפי רשימת מועמדים מסודרת). לכן, חבר הכנסת הוא שליח, הן של הציבור והן של מפלגתו.
המצב שבו חבר כנסת בוחר לפרוש, או לחילופין, להתפלג מסיעתו, העסיק רבות את הכנסת, מערכת המשפט וכמובן את הציבור הרחב שחש לעיתים נבגד מצידו של חבר הכנסת שקיבל את מעמדו בכנסת בזכותם.
לאור כך, עולה השאלה: האם בכוחו של חבר הכנסת לפעול בניגוד לעמדת סיעתו ואף לפרוש ממנה?
האם היא זכות לגיטימית שניתנת לו מכוח חוק שהוא נכון וצודק או שמא מדובר בשינוי של המפה הפוליטית ו/או פגיעה במשטר הדמוקרטי?
בעבודת המחקר אנסה לענות על השאלה הזאת. בחרתי לתת רקע לתופעה זו עוד מראשיתה, על מנת ליישר קו לקוראים. אדון במצב החקיקתי כיום ואפרט רבות על התיקון שנעשה לחוק בעקבות "משבר 1990" בו תופעת הפרישה באה לשיאה. לאחר מכן, אפרוש לפניכם את הבעייתיות בחקיקה, כלומר, מהן הפרצות העומדות בפני חבר הכנסת על מנת לעקוף את הסנקציות המוטלות עליו בחוק. בנוסף ארחיב על המשמעת הסיעתית ואסקור את דעות השופטים לקשר בין הנבחר לבין מפלגתו. לבסוף, אביא לדוגמא 3 מדינות (הודו, פורטוגל ואנגליה) וארחיב אודות הסנקציות המוטלות על החברים כאשר הם פורשים או מתפלגים מסיעתם.
ללא רשימה ביבליוגרפית