חופש העיסוק כפן בעצמאותה של האישה תוכן העניינים:

1 .         מבוא. 3
2 .         חופש העיסוק מהו?. 5
3 .         המאבק לשחרור הנשי סביב הזכות לעבוד. 8
4 .         התפתחויות ומגמות. 9
5.         סיכום.. 11
6 .         ביבליוגרפיה. 12

1 .     מבוא
לאי השוויון בשוק העבודה יש שורשים היסטוריים עמוקים. מאז ומתמיד הוגבלו הנשים לתפקידים ביתיים. האידיאולוגיה הדתית והפוליטית (שנוצרה על ידי גברים) בחברות עתיקות, קלאסיות ואף מודרניות, גרסה שמקומה של האישה בבית, ואין לה מקום מחוץ למסגרת זו, בחיים הציבוריים. הוצאתן של הנשים ממעגל החיים הציבוריים פוליטיים המשיכה כמדיניות רשמית עד תחילת המאה העשרים.
בתקופות העתיקות, ואף הקלאסיות, הכנסתה של המשפחה נבעה מתעשייה ביתית, ולמרות שגם בזמנים אלו ביצעו הגברים והנשים תפקידים שונים, תרומתם לכלת המשפחה הייתה שוות ערך. השינוי במאזן הכלכלי בין המינים בא עם המהפכה התעשייתית. הגברים עזבו את משק הבית ויצאו לעבוד תמורת כסף, ואילו הנשים המשיכו לספק שירותים ביתיים בחינם. המשפחה חדלה להתקיים מהתוצרת הביתית של שני בני הזוג והחלה להתקיים רק מהמשכורת שהביא הגבר מהעבודה מחוץ לבית, אשר אפשרה את מימון צרכי הקיום, ומהשירותים שהאישה סיפקה בתוך הבית.
כניסתן של נשים לשוק העבודה במאה 19 התאפיינה בהבדל בין עבודת הגברים לעבודת הנשים. השתתפותן של הנשים בשוק העבודה הייתה משנית לתפקידן בבית, והם עסקו רק בתפקידים אשר התאימו לסטריאוטיפים בדבר ביתיותן. מי שלא הייתה מוכרחת לתרום לפרנסת המשפחה לא עבדה תמורת כסף, כלומר רק בנות ממעמד הפועלים מכרו את כוח העבודה שלהן. מי שכן עבדה, הועסקה בעבודות שחורות תמורת שכר נמוך.
במקום לשפר את תנאי ההעסקה של הנשים ולהעלות את מעמדן, אומץ הפתרון של הגבלת השתתפותן בשוק העבודה (יחד עם ילדים ובני נוער), בפרמטרים כמו מספר שעות עבודה, ועבודה במכרות בלילה. הגנות אלו נבעו מהצורך להגן על הנשים, אך בראייה היסטורית הן שירתו גם אינטרסים של ארגוני עובדים גבריים במניעת כניסתן של נשים לתחרות חופשית עם הגברים.
ההגבלה על חופש התעסוקה של הנשים באה לידי ביטוי גלוי בפסיקה של בתי המשפט באנגליה ובארצות הברית, אשר דחו בקשות של נשים להתקבל ללשכת עורכי הדין מהנימוק שאין זה ראוי לאפשר לנשים לתפקד כעורכות דין מאחר והן אינן מתאימות לחיים הציבוריים ומקומן הטבעי הוא בבית.
מטען כבד של סטריאוטיפים ודעות קדומות, שמקורם במאה השמונה עשר, מוסיף ללוות אותנו ביחס לשוק העבודה של המאה העשרים ואחת. תפקידים של ניהול משק הבית וטיפול בילדים וחולים על ידי נשים הפך מעובדה היסטורית לציפייה נורמטיבית.
יתרה מזאת, התופעה שמיד אחרי המהפכה התעשייתית נעשתה עבודת האישה כשירות חינם במסגרת הבית או תמורת שכר נמוך בשוק העבודה מזינה סטריאוטיפים גם היום.
היום, נשים רבות מעוניינות לצאת לעבוד, כל אחת מסיבותיה שלה, אך רבות מהן אינן מצליחות לעסוק במקצוע בו הן רוצות לעסוק, וזאת בגלל סיבות רבות. לדוגמה:
–          מעבידים חוששים להעסיק נשים מכיוון שכאשר נשים נכנסות להיריון, גם בזמן ההיריון הן מפסידות ימי עבודה, גם הן יוצאות לחופשת לידה (ואז צריך לדאוג להן למחליף (או מחליפה), וגם הן עובדות שנה פחות עד אשר התינוק בן שנה (שנת הנקה).
כמו כן, כאשר יש ילדים, והם חולים, לרוב הנשים הן אלו אשר נשארות איתם בבית (לפחות בימים הראשונים).
–          בישראל, כמו בכל המדינות האחרות, השכר המוענק לנשים נמוך מזה המוענק לגברים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2000, השכר לשעה של נשים הוא 0.73 משכר הגברים.
–          רוב שוק העבודה נשלט בידי גברים, אשר נוטים להאמין כי יכולותיה של אישה נמוכות מאלו של גבר, ולכן עליה לקבל שכר נמוך יותר, אפילו לאותו תפקיד.
הסטריאוטיפ של אישה כמנהלת משק בית ללא תמורה כספית וכבעלת הון אנושי נמוך לצורכי שוק העבודה אינו מתיישב עם המציאות בת ימינו. בשנת 1988 נשים היוו 40% מכלל השכירים בשוק העבודה, 62.1% מהאמהות היהודיות שילדן הצעיר ביותר בגיל 2-4 עבדו מחוץ לבית (אמהות לא מנעה מנשים לעבוד).  ההשכלה של הנשים העובדות הייתה גבוהה מזו של הגברים (בממוצע 12.5 שנות לימוד לעומת 11.8), ובין האמהות שצברו 13
שנות לימוד ומעלה 80% השתייכו לכוח העבודה בישראל.
למרות עובדות אלו, סטריאוטיפים רבים עדיין קיימים ומזינים דעות קדומות, הפוגעות בנשים בהליכי קבלת החלטות על ידי גורמים בשוק העבודה, וגורמים לאפליה בקבלה לעבודה, בתנאי עבודה, בקידום, בהכשרה מקצועית, וכמובן בשכר.
סיבות אלו, ורבות נוספות, גורמות לכך שנשים אינן עובדות במקצוע בו הן רוצות, ויכולות לעבוד, אלא במקצועות אותם החברה "מייעדת" לנשים, כמו עבודות ניקיון, מקצועות אשר בהם תנאי ההעסקה, וביניהם השכר, נמוכים מאד.
בעקבות מצב זה, נשים נשארות בבית, או יוצאות לעבודה בה הן מקבלות משכורות נמוכות, והן עדיין תלויות בחסדיו של הגבר, המפרנס העיקרי במשפחה, ובכך מונצחים אותם סטריאוטיפים אשר גרמו למצב זה מלכתחילה.
באותן עבודות אליהן כן מתקבלות הנשים, אפשרויות הקידום הן מועטות, אם הן קיימות בכלל, והעתיד כמעט ואינו צופה שיפור. נשים רבות מוצאות עבודה רק דרך חברות כוח אדם, שם גם לא מקבלים תנאים סוציאליים, והשכר הוא לעיתים אפילו מתחת לשכר המינימום.