ראשי פרקים
1 מבוא
3

1 .1 מטרת העבודה
3
1 .2 היבטים חוקיים
3
2 היבטים תיאורטיים – סקירת ספרות
6
2 .1 אי רלוונטיות של מושג הבעלות על החברה
6
2 .2 פרמטרים נוספים והשפעתם
1 5

2 .2.1 השפעת השכלה
1 5

2 .2.2 השפעת תגמולים באמצעות מניות
1 5

2 .2.3 השפעת אפשרויות השקעה על תגמול מנהלים
1 7

2 .2.4 מדדי הביצועים
1 8

2 .2.5 בעלות המנכ"ל
1 8

2 .2.6 מחיר החובות
1 8

2 .2.7 אופק ההחלטות של המנכ"ל
1 8

2 .2.8 אילוצי נזילות
1 9

2 .2.9 עלות המיסים
1 9

2 .3 ביקורת
2 1

2 .4 השערות
2 2
3 בדיקה אמפירית
3 .1 המדגם
2 3

3 .2 שיטת המחקר
2 4
4 ניתוח תוצאות 5 סיכום
6 ביבליוגרפיה  
1          מבוא
1.1      מטרת העבודה חברות ציבוריות בישראל פועלות על פי מבנה מוגדר: דירקטוריון, הנהלה ובעלי המניות. ההפרדה הינה מוחלטת כאשר שכר המנהלים נקבע על ידי שני הגורמים האחרים  לפי מספר פרמטרים. עבודה זו בוחנת את הקשר בין הפרמטר של הצלחת החברה לבין שכרו של המנהל (התגמול הכולל למנהל).
זה זמן רב שהכלכלנים מודאגים מבעיות תמריץ המתעוררות כאשר קבלת ההחלטות בחברה היא נחלת מנהלים שאינם בעלי מניות החברה. אחת התוצאות הוא פיתוח תורות "התנהגותיות" או "מנהליות" של החברה הדוחות את הדגם הקלאסי של יזם, או בעלים-מנהל, המתפעל על דעת עצמו את החברה כדי למקסם את הרווחים, לטובת תורות המתמקדות יותר במניעים של המנהל השולט אך אינו הבעלים ושאינו דומה "לאדם הכלכלי" הקלאסי. שוק העבודה החיצוני של מנהלים מפעיל לחצים ישירים רבים על החברה למיין ולתגמל מנהלים על פי ביצועיהם.
צורה אחת של לחץ נובעת מהעובדה שחברה פועלת מחפשת תמיד מנהלים חדשים בשוק. מנהלים חדשים בכוח מתעניינים במנגנון שבעזרתו יוערכו השיגיהם, והם מחפשים מידע על תגובתיות המערכת לתיגמול הישגים. יתר על כן, שוק העבודה של מנהלים הוא תחרותי, וכאשר מערכת התגמולים של החברה אינה תגובתית להשגים מאבדת החברה מנהלים, והטובים ביותר פורשים ראשונים.
יתכן וניתוח כלכלי יסביר כמחצית מההבדלים בשכר בין מנהלים בסקטור הפרטי וכרבע או אף פחות מהבדלי השכר בסקטור הציבורי, כלומר לא נמצא מתאם מלא בין שכר לרווחיות.  ההפרשים ברווחיות החברה נותנים הסבר רק לחלק מההפרשים בין שכר מנהל אחד למשנהו .

1 .2      הבטים חוקיים על שכר המנהלים במגזר הציבורי אין הגבלה חוקית ו"השמיים הם הגבול". ההיבטים היחידים המתייחסים לנושא שכר גבוה הם מס ההכנסה הפרוגרסיבי ותגמול מביטוח לאומי למנהל.
עם זאת, קיים פיקוח מסוים על המינוי של מנהליה. בישראל התפתח דגם של מנהל ציבורי מעורב המשלב מעקרונות הגישה האמריקאית ומעקרונות הגישה הבריטית. כך, איושן של מרבית המשרות בשירות המדינה אמור להיעשות על פי מכרז, ומרבית הפקידים נהנים מקביעות בשירות. ליד משרות אלה קיימת רשימה של משרות הפטורות מחובת המכרז ונתונות לשיקול דעתו של הדרג הפוליטי הממנה.
חוק החברות החדש שנכנס לתוקף בשנת 2000 אינו מגביל את שכר המנהל אולם לדירקטוריון יש אחריות בנוגע לשכרו. אמזל וחזר (2002) מצאו כי יש השפעה מובהקת לארבעה מנגנוני פיקוח אלטרנטיביים:
·        פיקוח מצד בעלי העניין חברה ·        פיקוח מצד הקרנות המשקיעות בחברה ·        פיקוח מצד בעלי החוב ככל שגובר הניתוק בין הבעלות על החברות לבין ניהולן קמה חובה לעצב כללי בקרה נאותים בתחום …