השתקפות דימוי עצמי בילדות בסיפורי ילדים
לספרות הילדים  יש מקום מרכזי בחיי היומיום של הילד. הילדים פוגשים בספרות  במפגש הבוקר, בפינת הספר, בחגים ובטקסים, בשירים, בנושאים הנלמדים בגן וכו'.  ספרות ילדים בדומה לספרות המבוגרים ומוצרי תרבות בכלל, משקפת את המבנה החברתי, הנורמות הרווחות, ואת תהליך הסוציאליזציה. קולי (  ,Cooley, 1912מתוך רוזמן, קליינמן-זלצמן וחסון-פרנקל,
1 991) הדגיש לראשונה את ההיבט החברתי בתפיסת האדם את עצמו. הוא השתמש במושגים "שיקוף" או "הראי העצמי" כדי להצביע על חשיבות תגובות הזולת כראי המשקף לפרט את בבואת עצמו.  הוא הדגיש את ההשפעות החברתיות על תפיסת העצמי, וטען כי אין טעם לדון בדימוי העצמי של האדם כמנותק מהסביבה שעמה הוא מקיים יחסי גומלין. ילדים בגיל הרך מושפעים מאד תרבותית ממגוון של דברים וביניהם סיפורי ילדים. ילדים וילדות לעיתים קרובות אינם מבחינים באופן מובהק בין מציאות לדמיון והם תופסים את הסיפורים כאמיתות. הם מפנימים את עולם המושגים שהסיפורים מציגים להם. ילדים נקשרים לדמויות בספרי הילדים וחשים הזדהות אתם. הם גם לעיתים קרובות מחקים דמויות בספרים ושואפים להדמות להם. העמדתה של הבת/אישה כדמות נחותה לגבר/בן  עלול ליצור דימוי עצמי שלילי אצל בנות וחיקוי של פסיביות צייתנות וקונפורמיות. ספרי הילדים יוצרים סוציאליזציה של בנות להיות יפות שתקניות שבריריות ורכות השואפות להיות כלות ואמהות. במקביל ספרי ילדים יכולים לעזור לילד להתמודד עם קשיי גילו: התמודדות עם השונה, קבלה עצמית, התערות חברתית, בניית דימוי עצמי חיובי ויציב, מעמד מול ההורים וכדומה. על מנת לעשות זאת עושים ספרי הילדים שימוש עקיף במנגנוני ההגנה של הילדים, הרבה דימיון והשלכה  (אריאל, 1983).
מטרת עבודה זו, לבחון את נושא הדימוי העצמי בילדות דרך סיפורי ילדים. לשם כך, החלק הראשון יעסוק בהגדרות, מאפיינים ומחקרים תומכים לעניין הדימוי העצמי וחשיבותו, תוך שימת דגש על ייחודו של הדימוי העצמי בילדות. החלק השני יעסוק כולו בהיבט הספרותי של העבודה, ובו יהיו ניתוחים של שלושה סיפורי ילדים, וכיצד עניין הדימוי העצמי בהם בא לידי ביטוי. לבסוף, הסיכום והדיון יינסו לעשות אינטגרציה בין כל הנתונים השונים של העבודה.