תוכן עניינים
פרק עמוד מבוא
3
מהו הליך הגישור?
6
מיהו מגשר?
14
מהו גישור חובה?
16
מקורות הכוח של המגשר
2 2
העקרונות הבסיסים של ההליך
2 7
הפגיעה בהליך הגישור עקב החלת "גישור חובה"
3 5
הצעה לפתרון – חידוד החובות האתיות
3 7
ביבליוגרפיה
3 9
מבוא
הליך הגישור נחשף לראשונה בחקיקה הישראלית בשנת 1992
תוקן חוק בתי המשפט ונכללו בו דרכים חדשות והליכים אלטרנטיבים לפתרון סכסוכים אזרחיים, בניהם הליך הגישור. בשנת 1993 נחקקו תקנות הגישור, תקנות אלו ספקו פירוט מדוייק יותר של הנהלים בתוך הליך הגישור. בתקנות אלו נפרשו נושאים כגון, חובות המגשר, הכשרה, הסכם גישור לדוגמא (מצורף לעבודה זו כנספח א'). בשנת 1996 תוקנו תקנות בית המשפט (מינוי מגשר) התשנ"ו 1996, אשר הסדירו מי הם הפרטים הזכאים להפנייה להליך הגישור מבית המשפט. תקנות אלו הסדירו ומיסדו את רשימת המגשרים אליהם מפנה בית המשפט תיקים אשר, לדעתו, מתאימים להליך זה. לא זאת ועוד, התקנות מיסדו והעניקו סמכויות שונות  ל"ועדה המייעצת",  אשר היא גוף וולנטרי המורכב מעורכי דין ומגשרים, אנשי פרקטיקה ואקדמיה אשר תפקידם היה לייעץ לנהלת ביתי המשפט בכל הקשור להכשרת מגשרים, בחירתם, אישור קורסי גישור ועוד (להלן: "הועדה המייעצת"). הועדה פרסמה כשני דוחו"ת, הראשון פורסם בחודש מאי 1998
והוא היווה את הבסיס לתיקון תקנות בית המשפט (מינוי מפשר), התשנ"ו-1996.
התקנות הללו הסדירו והפרידו את נושא הגישור המשפחתי מהגישור הכללי. בו זמנית, הוקם על ידי שר המשפטים המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים. כשהוקם המרכז, בשנת 1998, החל בעבודתו כגוף מנהלי לא סטטוטורי ללא סמכוית, בשנת 2004 זכה המרכז להכרה רשמית בחקיקה, על ידי תיקון תקנות בית המשפט, ועקב כך לסמכויות נרחבות יותר.  הדו"ח הראשון של הועדה  המייעצת הניח כללים לגבי הסמכת מגשרים ותנאי סף לכניסה לאותם קורסי הכשרה. בדו"ח השני של הועדה המייעצת, שפורסם בחודש דצמבר
1 999, ביקשה הועדה להקשות את התנאים ולהחמירם, בקשה שנתקלה בסירוב. על ידי משרד המשפטים, אך לבסוף המלצות הועדה תהקבלו, בצורות שונות, על ידי מרכזי הגישור השונים. עם השנים, החל הדיון סביב הליך הגישור לגדול, מוסודות אקדמיים החלו השיתוף פעולה עם מרכזי הגישור השונים על מנת להסמיך סטודנטים במקצוע הגישור, במקביל השיח האקדמי והפרקטי בנושא ה – ADR בכלל ובנושא הגישור בפרט ברחבי העולם גדל. בעקבת התיקונים בחקיקה החלו בתי המשפט להפנות עוד ועוד תיקים להליך הגישור. בשלב מסויים נוצר נוהל ואף קיבל ביסוס בחקיקה, כי צדדים אשר הסדירו את סכסוכם בעזרת הליך הגישור יכולים לדרוש חזרה מבית המשפט את כספי האגרה ששולמו על ידם, זאת על מנת לעודד עוד ועוד מתדיינים לתת הזדמנות להליך הגישור. בחודש יולי 2006 הגישה "הועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט". הועדה בחנה את נושא "גישור חובה" בשיטות משפט שונות, מסקונותיה היו כי יש לתקן את החקיקה על מנת שגם בשיטת המשפט הישראלית ימוסד הליך הגישור ויהווה מקור לגיטמי מוכר, ואף ראשוני, לפתרון סכסוכים אזרחיים.
ביום
3 0.4.08 יצאה לדרך תוכנית הפיילוט הניסיונית במערכת בתי המשפט בישראל אשר מטרתה היא בדיקת שילובו של הליך הגישור במערכת המשפט הישראלית כהליך חובה, המקדים את ההתדיינות המשפטית בין כותלי בית המשפט. התוכנית תפעל בשלושה בתי משפט: בית המשפט השלום בתל אביב, בית המשפט השלום בראשון לציון ובית המשפט השלום בירושלים. לפי התוכנית ישולב הליך הגישור במערכת המשפט כהליך מקדמי. תוכנית הפיילוט מבוססת על מסקנותיה של דו"ח ועדת רובנשטיין, אשר הוקמה במטרה לבחון את הדרכים בהן יהיה ניתן לשלב את הליך הגישור במערכת המשפט הישראלית, כל זאת במטרה להקטין את העומס הקיים במערכת בתי המשפט והקמת אלטרנטיבה לפתרון סכסוכים אזרחיים בדרך של הדברות.
בחודש יולי 2006 הגישה הועדה את מסקנותיה ובחודש נובמבר 2007 קיבל המחוקק מסקנות אלו באופן רשמי זאת על ידי תיקון תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:
"תקנות הסד"א") והוספת פרק ז'1 – "פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור".
בעבודה זו אנסה לבחון אלו בעיות וקשיים עולים מתוך ביסוסו של הליך הגישור כהליך חובה. זאת על ידי בחינת הרציונאלים העומדים בסיס הליך הגישור, השוואת מסקנות ועדת רובנשטיין לתיקון תקנות הסד"א, ובחינת ניסיונות שונים לשילוב הליך הגישור במערכות משפט שונות. אנסה לסווג את הבעיות העולות עקב ישום תוכנית הפיילוט לכשלוש קטגוריות:

1 .       הבעיה החוקתית – האם קבלת הליך ההגישור כהליך חובה, קדם משפטי, הינה הגבלת זכות הגישה לערכאות שפוטיות ועקב כך נוגדת את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו?
2.       הבעיות הפרוצדורליאות – אלו משוכות דיוניות ואלו קשיים פרוצדורלאים צפוייה מערכת בית המשפט להתקל בעקבות קבלת הליך הגישור כהליך חובה?
3.       הבעיות האתיות – אלו בעיות אתיות עולות עקב קבלת הליך הגישור כהליך חובה במערכת המשפט הישראלית. אנסה לטעון כי עקב חקיקת פרק ז'1 לתקנות הסד"א והכרתם של המחוקק, של הממשלה ושל הרשות השופטת בהליך הגישור ובמגשר כתחנות לגיטמיות בדרך לסיום סכסוך, עלה כוחו של המגשר בצורה משמעותית, אף לרמה כזו אשר מסכנת  את הרציונאלים העומדים בסיס ההליך.  בפרק הראשון, אנסה לתת סקירה על הליך הגישור באופן כללי. אנסה להגדיר את ההליך, אנסה לעמוד על העקרונות החשובים בהליך הגישור, אתן מספר מודלים לגבי אופן ביצוע ההליך הגישורי  ומספר גישות וזוויות ראיה דרכן ניתן להתבונן בהליך הגישור.
בפרק השני, אנסה להסביר מיהו המגשר? אתן סקירה לגבי הכשרה אותה צריך לעבור על מנת להיות מגשר, הגדרות שונות לתפקיד ואבחן בקצרה לאלו תכונות זקוק אדם על מנת להיות מגשר טוב. בפרק השלישי, אנסה להסביר מהו גישור חובה. אתן מספר דוגמאות למימוש המושג גישור חובה בשיטות משפט בעולם. והנתח את פרק ז'1 לתקנות הסד"א על מנת ללמוד על השיטה הנהוגה בשיטת המשפט הישראלית.
בפרק הרביעי, אבחן את השאלה האם "גישור חובה" נוגד את זכות הגישה לערכאות שיפוטיות. אנתח את מהות זכות זו והעמיד את פרק ז'1 לתקנות הסד"א במבחנים אותם הציבה הפסיקה לבדיקה זו.
בפרק החמישי, אנסה לעלות בעיות פרוצדוראליות ובעיות טכניות בשילוב הליך הגישור במערכת בית המשפט כהליך חובה.
  בפרק השישי, אנסה להוכיח את טענתי בדבר התעצמות כוחו של המגשר עקב קבלת הליך הגישור כהליך חובה ואנסה לספק פתרונות לבעיה זו. ראשית, אנתח את מקורות הכוח של המגשר, טענה מרכזית בעבודה זו היא מקורות כוח אלו מתגברים בעקבות הפיכת ההליך להליך חובה, עד למצב של חוסר איזון ופגיעה בהליך עצמו. אנסה לבודד כל מקור כוח של המגשר ולתת לגביו הסבר קצר כיצד התיקון בתקנות הסד"א מחזק אותו.
שנית, אנתח את העקרונות הבסיסים של ההליך. אנסה להוכיח כי חיזוק במקורות כוחו של המגשר מביא למצב של פגיעה משמעותית בעקרונות היסוד עליהם מבוסס ההליך ובעקבות זאת מחייב פעולה נגדית. לבסוף, אנסה לספק פתרונות משלי לבעיות שעלו במהלך העבודה.
בקצרה, טענתי היא כי על חידוד כללי האתיקה, התאמתם והגברת הפיקוח על כללי האתיקה בצורה  שתתאים למצב החדש ולהליך החדש (גישור חובה) ניתן להשיב את האיזון בין הצדדים לגישור ולמגשר.