תוכן העבודה
1 .מבוא
2. הסיבות לתהליכים דמוקרטיים במזה"ת.
3. מדיניות חוץ של ארה"ב במזה"ת  מ – ה – 11 בספטמבר
2 001
  3.1 .
מדיניות החוץ של ארה"ב כלפי מצרים.
4. המבנה הפוליטי – חברתי במצרים – בחינת שינויים ותמורות.
4.1.היחס למיעוט הקופטי
4 .2.ארגוני חברה אזרחית.
4.3.מעמד האשה.
4 .4.תקשורת ועיתונות.
4 .5. ארגוני האופוזיציה ומאבקם לחילופי שלטון.
5. מימצאים ודיון.
6. סיכום ומסקנות.
7. רשימת מקורות.
                                                          
1 . מבוא
הזירה הפוליטית במזרח-התיכון ובמדינות ערב נותרה במתכונתה כפי  שעוצבה בתקופת המלחמה הקרה.
ממשלות המשיכו לפעול תחת הנהגתם של מנהיג יחיד ומפלגה אחת, ללא  שיתוף של קבוצות או של שחקנים נוספים במשחק הפוליטי,  אלא אם כן הם נחשבו חלק אינטגרלי מההנהגה. למבנה הפוליטי  והחברתי הזה היו השלכות המתבטאות בהגבלת הדמוקרטיה, פגיעה בזכויות, מניעת תחרות פוליטית, היעדר השקיפות שלטונית במוסדות  הגבלות על תקשורת ועוד.                                                                       לאחר 11 בספטמבר
2 001, יום בו אירע הפיגוע ב"מגדלי התאומים" יצא ממשל בוש  להילחם בטרור העולמי ובאסלם הפונדמנטליסטי. תוכניתו היתה לקדם יוזמות לדמוקרטיזציה במזה"ת ועריכת רפורמות ליברליות במערכות הפוליטיות והחברתיות באזור. מאמציו של בוש לקשור בין היעדר דמוקרטיה, טרור עולמי שמקורו באסלם פונדמנטליסטי והקיפאון שחווה האזור היו אולי רלוונטיים, אבל יוזמתו  נתקלה בהתנגדות המנהיגים הערביים, בטענה שרפורמה תצמח מתוך החברות עצמן ולא כתוצאה מכפיה חיצונית. "אלה המקדמים את התכניות האלה צריכים לדעת, שלעמים הערביים שלנו תרבויות בעלות שורשים היסטוריים עמוקים, ואנו מסוגלים לטפל בעניינינו".דברים שנשא שר החוץ הסעודי בכנס פסגת שרי החוץ הערביים, מרס 2004, בקהיר (אצל ניזאר עבד אל-כאדר
5 ביוני 2004). למרות זאת היוזמה הציתה ויכוחים פנימיים על רפורמות פוליטיות, כלכליות, וחברתיות וכן על תפקידה של ארה"ב בקידום רפורמות כאלו.
תכנית הרפורמה הפאן ערבית שיזמה ארה"ב לא כללה תכניות ממוקדות למדינות השונות וכתוצאה מכך קיצה וטיבה אמורים היו להיות תלויים בכל מדינה ומדינה. יחד עם זאת בכל צעד לקראת רפורמה חברתית קיים החשש מצד המשטר כי כינונה של דמוקרטיה יחליש את כוחו ומעמדו ויחזק את כוחות האסלם הפוליטי והאסלם הפונדמנטליסטי. לעומתם ראה הממשל האמריקאי קשר ישיר בין חוסר חופש במזה"ת לחוסר הביטחון הלאומי בארה"ב, בפרט וחוסר בטחון עולמי בכלל. כל עוד לא קיימת דמוקרטיה במזרח התיכון הוא יישאר מקום של טינה, שנאה ואלימות עם פוטנציאל ליצוא טרור.
לאור הדברים הללו עולה השאלה האם התהליכים והרפורמות  שבוצעו במצרים בשנים האחרונות הם אמנם תהליכים שיש בהם כוונה אמיתית לשינוי או שהם נעשו תחת לחץ אמריקאי ומהווים כניעה (חלקית) למדיניות של  המעצמה המערבית. מטרת עבודה זו היא לבחון האם תהליכים אלו, אם אכן קיימים, נעשו מתוך כפיה מסוימת וכניעה ללחץ מצד  ארה"ב או שמא מתוך כוונה אמיתית לשנות את חוקי המשחק הפוליטי והחברתי במצרים כדי לקדמה לקראת דמוקרטיה ליברלית. האם קיימת קורלציה בין לחצי ממשל בוש ובין שינויים ותמורות חברתיות ודמוקרטיות במצרים במהלך כמעט העשור האחרון ולנסות ולמצוא את הקשר ביניהם ובין "תכנית בוש למזה"ת" ומידת השפעתה על מצרים. שאלת המחקר של העבודה היא:  האם קיים  קשר בין מדיניות החוץ של ארה"ב של אחרי 11 בספטמבר
2 001
2 001  ובין תהליכי דמוקרטיה וליברליזציה במצרים ואם אכן קיים, באיזו עצמה?" השערת המחקר  כי קיים קשר חיובי חזק בין שני המשתנים. במצרים של השנים האחרונות חלה תזוזה  כלשהי לכוון של רפורמות חברתיות ותהליכים דמוקרטיים. יחד עם זאת הצעדים שננקטו היו מינורים, מוגבלים ולא מעידים על מגמה של שינוי המציאות הקיימת.
שיטת המחקר מתבססת על קריאה, עיון בחינת סוגיות העולות מתוך חומרים ומאמרים ומאמרים אקדמאים העוסקים בנושא וסקירות מתוך העיתונות המצרית וניירות עמדה של אנשי חברה ותקשורת במצרים.
                         
3 4