בס"ד הפתולוגיות השונות אשר הביאו לכשל המודיעיני ב"סברה ושתילה" עבודה סמינריונית בקורס "מודיעין וביטחון לאומי" ציון: 93
העבודה הסמינריונית עוסקת בכשלים המודיעיניים השונים אשר הובילו לטבח שעשו הפלנגות במחנות הפליטים סברה ושתילה בזמן מלחמת שלום הגליל. בין השאר דנה העבודה בסוגיות הבאות: כיצד לא העריכה קהיליית המודיעין הישראלית נכונה את האפשרות לטבח, מה גרם למידע להתעכב ברמת השטח ולא להגיע לשולחנם של הבכירים, תפקידו של שר הביטחון אריאל שרון במאורעות וכו' (ראה תוכן העניינים). העבודה נותנת רקע תיאורטי בנוגע לפתולוגיות מודיעיניות עיקריות – כשלים מודיעיניים ברמת הפרט והארגון, השפעת ההירארכיה הצבאית על העברת המודיעין, יחסי מודיעין – קברניט ועוד.
תוכן עניינים מצורף להלן.
             תוכן עניינים
מבוא.. 3
פרק א' – רקע היסטורי.. 4
פרק ב' – היסטוריוגראפיה.. 9
פרק ג' –הכשל המודיעיני ברמת הארגון.. 11
השפעתה של המערכת הארגונית. 11
השפעת חלוקת העבודה בתוך קהיליית המודיעין הישראלית. 15
פרק ד' – פתולוגיות מודיעיניות שונות.. 19
גורמים אנושיים. 19
גורמים לא-אנושיים. 27
השפעת הסביבה המלחמתית. 29
פרק ה' – המודיעין, הקברניט ותהליך קבלת ההחלטות.. 31
השפעת מערכת היחסים האישית על יחסי מודיעין-קברניט ועל תהליך קבלת ההחלטות  31
שילובו של המודיעין בתהליך קבלת ההחלטות. 33
היחס השלילי של הקברניט כלפי המודיעין. 35
פרק ו' – תפקידו של שר הביטחון במאורעות.. 37
סיכום ומסקנות.. 42
רשימה ביבליוגראפית.. 44
נספח א' – כרונולוגיה של האירועים המרכזיים.. 47
נספח ב' – רשימת בעלי התפקידים המרכזיים בפרשה.. 48
מבוא.. 3
פרק א' – רקע היסטורי.. 4
פרק ב' – היסטוריוגראפיה.. 9
פרק ג' –הכשל המודיעיני ברמת הארגון.. 11
השפעתה של המערכת הארגונית. 11
השפעת חלוקת העבודה בתוך קהיליית המודיעין הישראלית. 15
פרק ד' – פתולוגיות מודיעיניות שונות.. 19
גורמים אנושיים. 19
גורמים לא-אנושיים. 27
השפעת הסביבה המלחמתית. 29
פרק ה' – המודיעין, הקברניט ותהליך קבלת ההחלטות.. 31
השפעת מערכת היחסים האישית על יחסי מודיעין-קברניט ועל תהליך קבלת ההחלטות  31
שילובו של המודיעין בתהליך קבלת ההחלטות. 33
היחס השלילי של הקברניט כלפי המודיעין. 35
פרק ו' – תפקידו של שר הביטחון במאורעות.. 37
סיכום ומסקנות.. 42
רשימה ביבליוגראפית.. 44
נספח א' – כרונולוגיה של האירועים המרכזיים.. 47
נספח ב' – רשימת בעלי התפקידים המרכזיים בפרשה.. 48
מבוא
בין ערבו של יום חמישי ה-16
בספטמבר 1982 ובוקרו של יום שבת ה-18 בספטמבר 1982, נרצחו במחנות הפליטים סברה ושתילה שבמערב ביירות מאות רבות של בני אדם בהם גברים, נשים וילדים. על אף שאין חולק כי הטבח עצמו בוצע בידי אנשי הפלנגות, הכוח העיקרי של המיליציות הנוצריות בלבנון, הרי שנוכחותם הקרובה של כוחות צה"ל סביב המחנות בפרט ושליטתה של ישראל שליטה מלאה במערב ביירות בכלל, הביאו לביקורת נוקבת ורחבת היקף על חלקה של ישראל באירוע הנורא.
התגובות כלפי ממשלת ישראל וצבאה היו כה קשות עד כי הממשלה כינתה את ההאשמות "עלילת דם נגד מדינת היהודים וממשלתה". הסערה שקמה בעקבות הטבח והאשמות שונות שהושמעו, הביאו לתחקירים ובירורים מרובים ומעל כולם, הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית- "ועדת החקירה לחקירת האירועים במחנות הפליטים בביירות התשמ"ג".
מן החומר הרב שנאסף סביב הפרשה והשלכותיה, ניכר כי הצטברו ידיעות מודיעיניות רבות שהיו עשויות, לכל הפחות, לרמוז לבכירי צה"ל וממשלת ישראל על העתיד להתרחש במחנות עם כניסת הפלנגות, ועל התממשותן של תחזיות אלו במהלך שלושת ימי הטבח. למעשה, המקרה של סברה ושתילה מדגים את שני כישלונות מודיעיניים עיקריים: כישלון בביצוע הערכת מצב נכונה ומדויקת וכישלון ביכולת לשכנע את מקבלי ההחלטות במהימנות המידע ובהשלכותיו. בעבודתי זו אנסה לעמוד על הגורמים השונים אשר הביאו לכשל המודיעיני הכפול בסברה ושתילה, תוך החלתן של הפתולוגיות הידועות בתורת המודיעין על המקרה הנדון. בין השאר אנסה לבחון כיצד קרה שמידע שצף ועלה מן השטח זכה לעיבוד לקוי, העברה חסרה למקבלי ההחלטות ובמקרים לא מעטים אף להתעלמות בוטה על-ידי הבכירים בשטח. בפתח עבודתי אני רואה לנכון לציין, כי חלק הארי של העבודה נכתב מתוך הנחת יסוד לפיה לאיש בצה"ל או בממשלת ישראל לא הייתה כוונה להניח לטבח להתרחש. יחד עם זאת, לא יכולתי להתעלם כליל מן הטענה אשר חוזרת ומושמעת ולפיה היו מי שידעו על הטבח ומתוך מה שיש מי שיקראו לו כוונת תחילה ויש מי שיכנו אותו אדישות, לא עשו דבר כדי למנוע אותו. לפיכך, הקדשתי פרק בסוף העבודה לאפשרות זו, ובמיוחד לתפקיד שמילא שר הביטחון באירועים.