ממ"ן 11
עבודה פרה-סימינריונית:
(בקורס מוסר ועסקים, 10523) מידע גנטי:
אינטרסים כלכליים אל מול חירות הפרט סמסטר: 2010א, תוכן עניינים:
מבוא –3
פרק משפטי      חוק המידע הגנטי – מהות ומטרה –4
     אפליה על בסיס גנטי – חששות וסכנות ..4
     מגבלות הריסון החיצוני -…5
פרק כלכלי      זיהוי הגנום כסכנה תקדימית .7
     הערכות לשינויים במבנה החברה והקשר לפילוסופיה תרבותית –…8
     ביקורת על הנחות היסוד -..8
פרק מוסרי      המחלוקות בישראל בנוגע לחוק המידע הגנטי -.10      המחלוקות בעולם בנוגע לשימוש במידע הגנטי -11
     רגולציה חוקתית ומדיניות בנושא מידע גנטי באינטרנט ובעולם –.13
סיכום -.14
מקורות ביבליוגרפיים 16
מבוא
עבודה זו תבחן את השאלה המשפטית-מוסרית – מהו האיזון הרצוי בין האינטרס הציבורי בקידום הגנום האנושי, אל מול האיזון הראוי בעל משמעות חוקתית (הזכות לפרטיות).
עוד תבחן העבודה את החשיבות המהותית של העיסוק הגנטי לגורל האנושות אל מול האיזון הראוי בעל המשמעות החוקתית בדמותה של הזכות לפרטיות של נבדק או מבוטח, והאם נדרשת הגנה מהותית על פרטיות ואוטונומיה לגופו של  הפרט בהקשר של עסקי הביטוח בכלל וביטוח הבריאות בפרט.
עבודה זו תתמקד באבחנה בין מידע רפואי והנגישות אליו למול מידע גנטי והנגישות אליו – כלומר כשעוסקים במידע גנטי קיים סיכוי גדול שהסיכון לחלות לא יתממש באותו אדם, אך בכל זאת הוא יישאר ללא כיסוי ביטוחי, או לחלופין יבקשו ממנו פרמיה גבוהה יותר – הפגיעה במבוטח היא על ידי חישוב הסתברותי, בעוד שמידע רפואי הוא בעל אופי עובדתי – כלומר אפשר לחזות במדויק את הסיכונים. לצורך זו אשתמש בעבודה בסקירה של מאמרים בנושא וספרות משפטית משווה, במאמרים וכתבות בנושא, בספרות משפטית ישראלית ובחוק המידע הגנטי.
על פי המצב הקיים, חברת ביטוח אינה רשאית לכפות מיפוי גנטי למי שאינו מעוניין בכך, אך רשאית לקבוע תעריפי ביטוח חיים שונים לשתי קבוצות: התעריף הראשון זול יותר בממוצע אך דיפרנציאלי ונועד לאוכלוסייה שברשותה מיפוי גנטי מלא של המבוטחים. התעריף השני אינו דיפרנציאלי אך יקר יותר ונועד לאוכלוסייה שאין ברשותה מיפוי גנטי. באופן זה נשמר חופש הפרט להחליט אם לבצע את הבדיקה הגנטית וכן נשמר החופש של חברת הביטוח לקבוע מחיר למוצריה ולהעניק הנחות למי שמספקים לה את האינפורמציה הגנטית, הרלוונטית לחישוב הפרמיה.