תוכן עניינים
מבוא
 1
פרק 1. תרומה בתמורה
3      1.1 אלטרואיזם
3
1 .2
"תיירות ההשתלות"
4     1.3 אלטרואיזם או תמורה- בעד ונגד 5
פרק 2. השיטה בארץ
6
2 .1
החוק בארץ
6
2 .2
המצב בפועל 7
פרק 3. המצב בעולם
8
3 .1
ארצות הברית
8
3 .2
בלגיה ודנמרק 9
3 .3
סין 9
סיכום
1 0 ביבליוגרפיה נספחים מבוא
נושא השתלות האיברים בכלל והדילמות המוסריות אותן הוא מעלה בפרט, מעסיקים אותנו כבר שנים רבות. בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר באמצעי התרקשורת על מרקרים בהם אנשים עוסקים בסחר של איברים בין אם כקונים ובין אם כמוכרים. נושא זה בעצם מנציח את הקונפליקט שבין תרומה ללא מניעי רווח מול תרומה כלכלית .
 השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית של החלפת איברים, חלקי איברים או רקמות. ההשתלה מתבצעת בין אותו אדם לעצמו, בין אדם אחד לאחר ולעיתים אף מבעל חיים לאדם. המקור לאיברים להשתלות שבין בני אדם הוא בדרך כלל מתורמים חיים, לרוב מקרובים גנטית, אולם עם כניסה של תרופות חדשות לשוק העוזרות במניעת דחיית האיבר, רבו האיברים ממקור של נפטרים. השתלת איברים היא בעיקר תהליך של הצלת חיי אדם אך היא גם מהלך שמחזיר לחולה את איכות חייו שנפגעה כתוצאה ממחלה כגון השתלת כליה (ילניק,2004).
 הניסיונות שנעשו במהלך השנים בהשתלות איברים הסתמכו על ההנחות הפיזיולוגיות והידע הקליני שהיו לאדם באותה התקופה, כך שלאורך השנים ניתן לראות מצד אחד התקדמות ומצד שני בלימה, כתוצאה מניסוי וטעייה. תולדות ההשתלות מתחלקות למספר תקופות עוד מימי הביניים אולם נקודת המפנה חלה בשלהי המאה ה-20, עם ההתפתחות בתחום הטיפול למניעת דחיית איברים, זו הביאה להתקדמות משמעותית ביותר בתחום השתלות האיברים. מלבד ההתפתחות בעולם גם בארץ חלה התקדמות משמעותית בתחום ההשתלות; כיום ניתן לבצע השתלות ללא מגבלות טכניות וחוסר במשאבים, בתי החולים מצוידים בתרופות למניעת דחייה והניסיון בתחום רק הולך וגדל (קרמר,2001). ככל ששיעורי ההצלחה של השתלות עולים עם השנים כך גוברת ההשפעה של דרך זו הן על החולים הנזקקים להשתלה והן על הרופאים המבצעים אותה, אלו בוחרים בפתרון ההשתלה לאחר טיפול, בדרך כלל תרופתי, שאינו מועיל עוד.
פריחת השתלות האיברים אומנם הובילה לדרך חיובית אך עם זאת מייצרת דילמות מוסריות רבות, אשר העיקרית בהן נובעת מהעובדה שמצויים יותר ויותר חולים הזקוקים להשלתה שאין עבורם איברים (שלה,1999).
 המחסור לאיברים בהשתלה הוא בעיה כלל עולמית זאת על אף העובדה כי היכולת הטכנולוגית הולכת ומשתכללת. בכל שנה נפטרים חלים רבים שאין עבורם איברים להשתלות ואיכות החיים שלחולים רבים אחרים יורדת. מחסור זה מעמיד במבחן את התרומה המונעת מאלטרואיזם, נתינה ללא תמורה. עולות דילמות מוסריות וקונפליקט מתמשך בין הגישה המסורתית ,האלטרואיזם, לבין הגישה הכלכלית, מתן תרומה עבור תמורה. כאמור עם התפתחות הטכנולוגיה ההשתלה אינה מבוססת רק על קרבה גנטית, ישנה גם אופציה של השתלה מגורם זר. בעוד תרומה המתבצעת מקרבה משפחתית על האלטרואיזם התרומה מתורם זר מבוססת על עקרונות השוק החופשי ומונעת בעיקר ממניעי רווח. בהשתלה זו נקבע ממחיר עבור האיבר ועבור ההשתלה, ומהרגע שניתן להשיג רווח כספי נכנסים לתמונה גורמים הפועלים למטרות רווח ומפעילים את המערכת כעסק כלכלי (מור,2006;שלה 1999).
1.
 פתח המילוט האחרון להצלת חיים עבור חולים היא בהחלפת האיבר החולה בבריא, כאשר עומדת על הפרק השתלת איבר בחולה המחיר הופך ללא רלוונטי מול רצון החולה לחיות . מיעוט התרומות בארץ אינו מאפשר חילופים עם מרכזים בחוץ לארץ שלהן מאגר איברים מתאים, דבר זה הסיר את הלוט מנושא רכישת איברים והשתלתם בחול. מאחר והדבר הוצא מהחוק במדינות אירופה ובחבר העמים , תורמי האיברים הם בעיקר עניי העולם השלישי, אשר מוכרים את איבריהם לצורך השתלה תמורת כסף, זאת על מנת שיוכלו להתקיים ולשרוד (מרקס,2006).
 עבודה זו תעסוק בקונפליקט המוסרי שבין אלטרואיזם לתמורה, בבעיית המחסור באיברים מול הצורך הגובר בהשתלה, בהתפתחות "תיירות ההשתלות" וכן תציג סקירה של המצב בארץ ובעולם. מטרת העבודה לבחון את הנושא בקרוב ולשפוך אור על נושא שחור כמו סחר באיברים.

2 .