מבוא
מחקרים קודמים הראו שקיים קשר בין עישון ורמות גבוהות של סזיכוטיפליות. (Eysenk, 1980),(Pritcharol,
1 991) מיכוון שסכיזוטיפליות וסכיזופרניה נמצאים במרחק מה על אותה סכלה של פסיכופתולוגיה, עניין אותי לחקור את השאלה: "האם סכיזוטיפיות יכולה לנבא את הקשר בין עישון לבין רמת ביצוע קוגניטיבי?" .(Deleon,1996)ההסבר לממצאים אלו הוא שעישון יכול לעזור בהקלת סימפטומים הקשורים לסכיזופרניה קיימת זוית ראיה נוספת, האומרת שניקוטין ידוע כמשפר יכולת ביצוע במגוון מטלות קוגנטיביות, בייחוד מטלות הקשורות בקשב ובזכרון עבודה ( ( Sawagushi&Goldman – Rakic,1994. אחד הדברים המונעים מאדם להפסיק לעשן הוא העליה ביכולת הריכוז עם העישון, ואפשרות ירידה ביכולת זו עם הפסקת עישון. צריכת ניקוטין כרוכה, בדרך כלל, בצריכת קפאין מוגברת (Abigail L. Larrison,Kevin A. Briand, Anne B.
Sereno 1998) באוכלוסיות עם בעיות קשב והיפראקטיביות, ניקוטין ידוע כמרפא אפקטיבי של חסכים קוגנטיביים הקשורים בהפרעות אלה(Sacco, 2004 ).
ניקוטין משפר ביצועים במטלות הקשורות במיקוד ותזוזת העיניים (SPEM ). ניקוטין משפר את הביצועים גם בקרב חולי סכיזופרניה. לניקוטין השפעה חזקה יותר על מעשנים חולי סכיזופרניה מאשר על מעשנים כבדים שלא חולים במחלה.  ( Nyback & Strand,2004). זה מתרחש עקב חוסר קירבה וחיבורים בין הקולטנים הניקוטיניים.
אחד ההסברים להשפעה המחוזקת של ניקוטין על חולי סכיזופרניה הוא הקשחה מהירה של הקולטנים הניקוטיניים. ההקשחה לא מהווה סיכון כאשר קולטנים רבים זמינים לאקטיבציה בו זמנית (1995,Freedman ). מחקרים שנעשו על מעשנים כבדים מראים ייצור מוגבר של קולטנים ניקוטיניים, כתגובת פיצוי על הקשחת אותם הקולטנים ע"י הניקוטין הנצרך עם העישון. תהליך זה הפיך עם הפסקת העישון. השוואה שנעשתה בין אזורים שונים של המוח אצל אדם חולה סכיזופרניה לאדם שלא חולה במחלה, הראתה שאצל חולי סכיזופרניה לא מתקיים הייצור המוגבר של קולטנים ניקוטיניים אצל מעשנים כבדים (1997,Breese ).
ידוע כי עישון סיגריות מוביל לתהליך כימי, הנקרה טיטרציה, הגורם לאפקטים פרמקולוגיים רצויים (כגון עלייה ביכולת ביצועים קוגנטיבית). כל מטופל צורך כמות שונה של סיגריות כדי להגיע לאותה רמה של התוצאה הרצויה (2004, Martin ).
בעשורים האחרונים מנסים לפתח אגוניסטים לניקוטין בהם אפשר יהיה לטפל בבעיות אשר הסכיזופרנים מנסים לטפל בהם ע"י ריפוי עצמי בעזרת ניקוטין (2000, Kem ). בפוטנציה, אסטרטגיית טיפול כזו תיהיה יעילה לא רק בקרב טיפול בסכיזופרניה, אלא תשמש אלטרנטיבה לעישון סיגריות, תפחית את האפקטים המזיקים, כמו סיכון גבוה למחלות לב-ריאה, בקרב מעשנים כרוניים (2005, Goff ). בנוגע לקפאין, ההשפעות הניסויות הכי מדווחות והכי שכיחות של קפאין הן עליה ברמות הערנות (Rogers 2003,Quinlan 2000), כמו כן שיפור בזמן התגובה ושיפור הערניות לאורך זמן (Smit 2000,Lieberman 1987). בספרות המדעית קיימת ניגודיות בנוגע להשפעות הקפאין. מחקרים מסוימים מדווחים כי אין שום אפקטים והשפעות לקפאין (Lake 1984), ויש מחקרים המראים השפעה חיובית אך רק בקבוצות מסוימות (קשישים למשל) (Swift 1988) או במצבים מסוימים (יכולת גירוי נמוכה למשל) (Mackay 2002). אבל עדיין ישנם מחקרים המראים השפעה חיובית של קפאין על עיבוד מידע, זיכרון ומתן הסברים לוגיים (Warburton 2001, Smith 1994).   נושא אחד חוזר ונשנה בספרות המדעית על האפקטים הסובייקטיביים וההתנהגותיים של קפאין. האם קפאין יוצר תופעות חיוביות או שמה התופעות של קפאין מראות את עצמן רק כתגובה לגמילה מקפאין (Rogers 1998, James 1994). הסימפטומים הכי שכיחים של גמילה מקפאין הם כאבי ראש, תישתוש, ירידה בחיוניות ,בכושר ריכוז וביצוע ירוד במטלות דריכות (Phillips-Bute 1998).
נמצא שקפאין השפיע בצורה חיובית על רמות כאב הראש, העייפות, העצבנות וההתרגשות, והממצאים אינם קשורים להשתייכות לקבוצה כלשהיא (Richardson 1995). כמו כן נמצא שקפאין משפיע על רמות הערנות של האדם, בלי קשר להשתייכות לקבוצה כלשהיא (Rogers 2003).
ידוע לנו שצריכת ניקוטין וקפאין גורמת לשיפור היכולת הקוגנטיבית. על הקשר בין ניקוטין לקפאין נעשו הרבה מחקרים.
נהוג לרשום התיחסות לקפאין/ניקוטין, כי יוצאים מהנחה שפעולתם דומה. אפילו בחיי היומיום צריכת ניקוטין מלווה בד"כ בצריכת קפאין. זהו מנהג המקובל בהרבה מאוד חברות מסביב לעולם. ישנו עוד מרכיב אחד שמדברים עליו הרבה בספרות המדעית על אינטראקציה בין ניקוטין לקפאין וזהו האלכוהול (Snel 1997). ניקוטין שבסיגריה מעודד הולכה מהירה של דופמין מהנוירונים הדופמינרגיים בחומר השחור המוחי. עישון עשוי לעקב את פעילות האנזימים B MAO שבין השאר עלולים לפרק את הדופמין (Ho 2002). ע"י עיקוב B MAO לא יווצרו מטבוליתים (Iida 1999) תוצרי פירוק של אנזימים אלה, שחלקם רדיקלים של חמצן המביאים לעקה חימצונית (Ho 2002). קפאין גם פועל לטובת הדופמין. הוא מגן על נוירונים דופמינרגיים מפעילות מזיקה של MPTP אשר פוגע בהפרשת הדופמין באזור הסטריאטום (Ongini 1996). הראו שצריכת קפאין לפני חשיפה לחומרי הדברה המכילים MPTP מפחית את החסר בדופאמין כתוצאה מהחשיפה. סבורים שהשפעה חיובית של קפאין בהגנה על נוירונים מחסר בדופמין נובעת מהיכולת של קפאין לחסום את הקולטנים A2A (אדונזין) (Chen 2001) המרוכזים באזורים במוח העשירים בדופמין. A2A  גורם להפחתת הפעולה הנוירוטרנסמיטורית של דופמין , בגלל ההשפעה האנטגוניסטית שיש לקישור דופמין לקולטניו על פעולת דופמין על קולטניו (Chen 1999). מכאן ניתן לראות פעילות דומה לקפאין וניקוטין בנוגע למערכת הדופמינרגית. לכן כדי לבדוק השפעה של ניקוטין/קפאין, ארשה לעצמי לבצעה בדיקה של השפעת קפאין וממנה להסיק על פעילות קפאין/ניקוטין. לתפיסת הסכיזוטיפיות או במילים אחרות אישיות סכיזוטיפלית ישנם שני מקורות היסטוריים עיקריים. הראשון מתחיל במחקרו של (Kety 1968) המראה כי קרובי משפחה של חולי סכיזופרניה פיתחו סימפטומים אשר להם הוא קרא " מצבים גבוליים ". לאחר מחקרו של (Spitzer 1977) הדיאגנוזה הזו כונתה הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (SPD) והכניסו אותה להגדרות של 3 DSM ( APA 1980). בשביל להרחיב את המחקר בנושא זה פיתח (Raine 1991) שאלון בשביל לעמוד את תשעת האספקטים של SPD, זהו שאלון הSPQ בו אני משתמש במחקרי. המקור ההיסטורי השני מתחיל עם מחקרו של (Rado 1960)וגישות מאוד משפיעות של (Meehl 1962) אשר טבע ארבע אספקטים חשובים של סכיזוטיפיות: הדרדרות קוגנטיבית, אנהדוניה (חוסר סיפוק והנאה), סלידה מיחסים בין אישיים וחשיבה מבולבלת ומאורפלת.
קונספט דומה הועלה ע"י שני חוקרים (Hoch and Cattel
1 959) והם קראו לסכיזוטיפיות " סכיזופרניה פסאודונוירוטית ". זוהי דיאגנוזה למטופלים אשר חוו סימפטומים הדומים לאלה של סכיזופרניה. הגישה של Meehl פותחה לאחר מכן ע"י (Chapman 1995) והוא שינה מעט את האספקטים והסולמות של סכיזוטיפיות. היום, על פי הגדרת 4 DSM (APA 1994), סכיזוטיפיות היא דפוס התנהגות המתפשט על כל הבטי החיים החברתיים וגם על היחסים הבין אישיים, המאופיין בחסכים ובקשיים בכל הנוגע ליחסים קרובים. סכיזוטיפיות מתבטאת בעיוותים קוגנטיביים ותפיסתיים והתנהגות אקסצנטרית, המופיעים כבר בבגרות המוקדמת.
סכיזוטיפיות קיימת בכמה גרסאות, הנה כמה דוגמאות:
1 . חשדנות ורעיונות פרנואידים.
2. חשיבה מאגית ואמונות תפלות החורגות מהנורמה.
3. התנהגות או הופעה מוזרה/אקסצנטרית.
4. חשיבה ואופן דיבור מוזרים (שימוש רב במטאפורות או חשיבה סטראוטיפית מדי).
ב – DSM 4 ( APA 1994) מופיעים 9 אספקטים בהם מתבטאת סכיזוטיפיות, מניתי 4 מהם לעיל.
9 האספקטים הנ"ל מחולקים ל-3 דפוסים עיקריים: קוגניטיבי-תפיסתי (חשיבה מאגית, חויות תפיסתיות יוצאות דופן, מחשבות ייחוס, חשיבה פרנואידית), בין-אישי (חוסר חברים קרובים, תגובות מובנות, חרדה חברתית מוגזמת, חשיבה פרנואידית) והתנהגות לא מאורגנת (התנהגות מוזרה/אקסצנטרית, דיבור מוזר).(Raine, 2006) כל התכונות הנ"ל יכולות להפוך ליהיות לתכונות של סכיזופרניה מלאה, בתנאי שיופעלו גורמי סיכון אחרים, כטריגר להתפתחות של סכיזופרניה מלאה.
התכונות של הדפוס הראשון – קוגניטיבי-תפיסתי – הן הסימפטומים החיוביים של סכיזופרניה מלאה, והתכונות של הדפוס השני והדפוס השלישי – בין אישי, התנהגות לא מאורגנת – הן הסימפטומים השליליים של סכיזופרניה מלאה. (Raine, 2006) ניתן לנבא שנמצא את הדברים הבאים: קשר שלילי בין רמת סכיזוטיפליות לבין רמת ההצלחה בביצועה מטלה קוגנטיבית.
לאחר צריכת ניקוטין/קפאין תעלה רמת ההצלחה בביצועה מטלות קוגנטיביות שונות.
העליה היחסית ברמות ההצלחה במטלות קוגנטיביות לאחר צריכת ניקוטין/קפאין תיהיה גבוהה יותר בקרב גבוהי סכיזוטיפליות בהשוואה לנמוכי סכיזוטיפליות.
את רמת הסכיזוטפליות אבדוק ע"י שאלון ה-SPQ. לאחר מכן אבדוק את התפקוד הקוגנטיבי לפני ואחרי צריכת קפאין ע"י מטלות הבודקות את זכרון העבודה.