עבודת סמינריון המשווה בין מנהגי העדה הבדואית בנגב מהיבט הדרת הנשים הבדואיות והתערבות המדינה -!

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
ציון 90
שנת הגשה 2009
מספר מילים 13063
מספר מקורות 91

תקציר העבודה

צלילי חליל אל המדבר חיי הבדוויות בנגב – השוואה בין מנהגים סמינר נשים, דת ורב תרבותיות תוכן עניינים
מבוא                 עמוד 3
פרק א:   רעיון הרב-תרבותיות ומדינת ישראל כמדינה רב-תרבותית עמוד 4
פרק ב:   הבדווים בנגב – רקע היסטורי, תרבותי, תיאולוגי –.   עמוד 8
פרק ג: הבדוויות בנגב – מעמד האישה בחברה הבדווית     –.   עמוד 12
פרק ד:  השוואה בין מנהגים תרבותיים של הבדווים –    עמוד 15
פרק ד – חלק ראשון: נישואין ללא הסכמה -..           עמוד 15
פרק ד – חלק שני: ריבוי נשים – פוליגמיה -..            עמוד 19
פרק ד – חלק שלישי: מילת נשים -..           עמוד 26
פרק ד – חלק רביעי: רצח על רקע כבוד המשפחה –…            עמוד 30 סיכום:   ..………………………….……………………-     עמוד 35
ביבליוגרפיה: –………………………….……………………-     עמוד 36
האוכלוסיה הבדווית במדינת ישראל מהווה קבוצה תרבותית מעניינת במיוחד החיה כקבוצה סגורה ומבודדת באזור מוגדר בנגב. היותם מיעוט בתוך מיעוט, זאת בשל העובדה שהם מהווים מיעוט בדווי בתוך מיעוט ערבי במדינת ישראל, הופך את בחינת התרבות שלהם, אופן השמירה עליה והמנהגים העתיקים אשר עדיין מהווים אורח חיים, למרתקת.
בחרתי בעבודתי לבחון מספר מנהגים שהבדווים מקיימים, והנתפסים בעיני החברה הליברלית כמנהגים פוגעניים כלפי נשים. הבחינה כללה בחינה קונקרטית של המנהג, תוך ניסיון להתחקות עד כמה הוא מתקיים הלכה למעשה בימים אלה וכן בחינת מעורבות המדינה בניסיון למגר מנהג זה או אחר. ארבעת המנהגים שנבחנו, הם נישואין ללא הסכמה, ריבוי נשים, מילת נשים ורצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה. ההשוואה אינה טריוויאלית, בעיני.
המנהגים אינם משתווים אחד לשני בפוגעניותם כלפי הנשים או במעורבות המדינה באחד ולא באחר. עם זאת, ניתן לצייר תמונה כללית ובה נשים בדוויות חיות בחברה שאינה מכבדת את זכויותיהן הבסיסיות ביותר והמעורבות המדינתית אינה מספקת. חלקה הראשון של העבודה, והוא הפרקים הראשון עד השלישי, מהווה בסיס תיאורטי. בפרק הראשון בעבודתי אנתח את רעיון הרב תרבותיות ומדינת ישראל כמדינה רב תרבותית, כיון שזהו הבסיס לניתוח מעורבות של מדינה במנהגים תרבותיים כאלה ואחרים, אם בכלל. הפרקים השני והשלישי מהווים רקע לחיי הבדווים והבדוויות בנגב. פרקים אלה מהווים בסיס תיאורטי לניתוח המנהגים, מקורם וקיומם בזמננו. חלקה השני של העבודה, והוא הפרק הרביעי, הינו החלק ההשוואתי. בחלקו הראשון אבחן את מנהג הנישואין ללא ההסכמה.
בחלקו השני של הפרק הרביעי אבחן לעומק סוג מסוים של נישואין ללא הסכמה והוא הפוליגמיה, ריבוי הנשים. בחלקו השלישי אבחן את מנהג מילת הנשים ובחלקו הרביעי של הפרק הרביעי אבחן רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה. בחרתי לעסוק במנהגים בסדר הזה, כיון שלדעתי הוא מייצג את חומרת המנהגים, מהקל אל הכבד, בפוגעניותם בנשים הבדוויות. לאחר חודשים רבים של עיסוק ארוך ומעמיק בסוגיות המעסיקות את האוכלוסיה הבדוויות, גיבשתי דעה מוצקה בדבר מהותם המוסרית של המנהגים. יחד עם זאת, אנסה להציג באופן האובייקטיבי ביותר תוך הכרה בסכנת ההטיה מנהגים אלו. זאת מתוך הבנה כי בניתוח מסוג זה חייבים להכיר ברלטיביזם התרבותי. משמע, כי הבעת דעתי תובע בהקשרים שאינם אתנו-צנטריים.