דיני חוזים - תרופות בשל הפרת חוזה
| מוסד לימוד | הקריה האקדמית אונו |
| מקצוע | משפטים |
| מילות מפתח | דר' אלעד פינקלשטיין |
| שנת הגשה | 2010 |
| מספר מילים | 2275 |
תקציר העבודה
בס"ד דיני חוזים עבודה מס' 2
קראו נא בעיון את ההנחיות שלהלן ומלאו אחריהן בקפדנות:
1 . עבודה שלא תוגש במועד לא תתקבל! שימו לב: אישורים חריגים במקרה של מחלה, מילואים וכיוצ"ב יש לקבל מראש ולא בדיעבד. בקשות יש להגיש למינהל הסטודנטים בקריה (ולא לסגל הקורס).
2. הגשה: את העבודה יש להגיש באמצעות אתר האינטרנט ובהתאם להוראות שבאתר לדרך העלאת העבודות וזאת לא יאוחר מיום 3.5.10.
3. פרטים מזהים: לעבודה יש לצרף דף שער ובו יופיעו: 1) שם הקורס ונושא העבודה.
2) מספר ת"ז (אין לציין שם!). שימו לב: ללא פרטים אלו לא תתקבל העבודה.
4. היקף העבודה לא יעלה על 3 עמודים A4. היקף זה כולל הערות שוליים (הפניות לחוק, לפסיקה ולספרות משפטית). שימו לב: חריגה מהיקף זה תפגע בציון העבודה! 5. צורה. העבודה תודפס ברווח של שורה וחצי לפחות בין השורות (גופן David, גודל גופן 12). חובה להותיר שוליים סבירים משני צידי העמוד להערות הבודקים. הקפידו להותיר בידיכם העתק מהעבודה ושמרוהו עד לקבלת העבודה הבדוקה לידכם.
6. סימוכין וציטוט אחיד. העבודה תבוסס במידת האפשר על מקורות רלבנטיים (חקיקה, פסיקה, ספרות). האסמכתאות יובאו בהערות שוליים (בתחתית העמוד הרלבנטי). באזכור המקורות יש להקפיד על כללי הציטוט החדשים כפי שניתן למצוא באתר האינטרנט של הקריה או באתר הקורס. העדר אסמכתות או ציטוט לקוי של המקורות יביאו להפחתה בציון העבודה.
7. העבודה הינה אישית בלבד. במקרים של חשד להעתקות יועלו סטודנטים לוועדת משמעת!
8 . זכרו לבחון תמיד את הטיעונים לכאן ולכאן (ככל שישנם) גם אם לא נתבקשתם לעשות זאת במפורש.
רשימת הקריאה:
חקיקה:
סעיפים 6-15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970.
סעיף 1 לחוק עשיית ולא במשפט פסיקה:
רע"א 1233/91 ג'רבי נ' בן דוד, פ"ד מה(5) 661 (1991).
ע"א 3666/90 עירית נתניה נ' מלון צוקים בע"מ, פ"ד מו(4) 45 (1992).
ע"א 1846/92 לוי נ' מבט בניה בע"מ פ"ד מז(4) 49 (1993).
ע"א 28
5 /97 אבו זייד נ' מקל, פ"ד נג(1) 402 (1999).
ע"א 158/80 שלום נ' מוטה, פ"ד לו(4) 793 (1982). ע"א 3694/99 ארדמן נ' חברת פרוייקט אורנים בע"מ, פ"ד נה(2) 385 (2000).
רע"א
1 0239/07 טלכור ספקי כח בע"מ נ' אמיתי תק-על 2008(1), 786 (2008).
ע"א
6 28/87 יוסף חורי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מו(1)115.
ע"א 4162/02 רנדור בע"מ נ' דרור מהנדסים (1990) בע"מ, פ"ד נח(4) 193 (2004).
ע"א 8556/96 לוביאניקר נ' משרד האוצר, פ"ד נו(5) 289 (1998).
ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800 (1981).
ע"א 345/89 נאות דברת נ. ישראליפט, פ"ד מו (3) 350.
רע"א 7452/96
מדינת ישראל נ' חברה קבלנית האחים אהרון בע"מ, פ"ד נא(5) 874
(1998).
אירוע ביום
1 .6.2008 נכרת בין חברתGIE בע"מ לבין חברת NIR בע"מ חוזה, שלפיו שכרה חברת GIE חנות שבבעלות חברת NIR למשך שנה (תקופת השכירות המוסכמת היא: 1.6.2008-31.5.2009), תמורת 10,000 ₪ לחודש שישולמו מדי חודש ביומו הראשון של החודש.
בחוזה נקבע עוד, בין היתר, כי:
סעיף 5: "אחור בפינוי המושכר על ידי השוכר, יזכה את המשכיר בפיצוי מוסכם בסך 400 ₪ לכל יום איחור, אשר ייחשבו כדמי שכירות מוסכמים"; סעיף 6: "מעבר להפרת חוזה של אחור בפינוי המושכר לפי סעיף 5 לחוזה, כל הפרה יסודית אחרת של החוזה, תזכה את הנפגע בפיצוי מוסכם של 10,000 ₪ לכל הפרה".
סעיף 7: "כל הפרה של החוזה היא הפרה יסודית".
מכריתת החוזה ועד ליום 1.1.2009 שילמה חברת GIE את דמי השכירות במלואם.
ברם, החל מה- 1.1.2009, ועד ל- 31.5.2009 שילמה חברת GIE מדי חודש, סך של 9,000 ₪ בלבד. כמו כן, על אף האמור בחוזה, לא פינתה חברת GIE את החנות עד ליום 30.6.2009
– כלומר חברת GIE איחרה בפינוי החנות במשך חודש, שבגינו לא שולמו על ידה דמי שכירות. ידוע כי כבר ביום 4.1.2009 ולאחר 3 ימים של הפרה בלבד (שכן ב- 1.1.2009 לא שילמה חברת GIE 1,000 ₪ נוספים שהיה עליה לשלם) הודיעה חברת NIR לחברת GIE על ביטול החוזה ודרשה מחברת GIE את פינוי החנות. חברת NIR לא פנתה לבית המשפט בתביעת פינוי (ולמעשה חברת GIE פינתה את הנכס ב- 30.6.2009
מרצונה), אך מדי חודש, החל מינואר 2009 ועד לחודש יוני 2009 הודיעה חברת NIR לחברת GIE כי היא עומדת על ביטול החוזה ודורשת את פינוי הנכס. עוד הודיעה חברת NIR לחברת GIE כי קבלת דמי השכירות החלקיים על ידה אינה מלמדת על הסכמתה לחוזה, אלא מדובר בקבלה של סכומי פיצויים 'על החשבון', כיוון שבכוונתה להגיש בעתיד תביעה לפיצויים. חברת NIR פונה אליך בשאלות הבאות:
1. האם ביטול החוזה על ידה נעשה כדין? ככל שכן- אנא התייחסו גם לשאלה: מתי בוטל החוזה? 16 נקודות.
2 . בהנחה שביטול החוזה על ידה נעשה כדין, האם יש בביטול החוזה כאמור כדי לאיין את אפשרותה לתבוע לצד הביטול, את הפיצויים המוסכמים? 10 נקודות.
3. מהן אפשרויות הפיצויים (החלופיות) העומדות לרשותה, בגין הפרת החוזה של אי תשלום דמי השכירות במלואם בתקופת החוזה המקורית, היינו עד ליום 31.5.2009? 18 נקודות
4 . מהן התרופות (החלופיות) העומדות לרשותה, בגין אי תשלום דמי שכירות לחודש יוני 2009? בתשובתכם לשאלה זו אנא התייחסו, בין היתר, לכך שלטענת חברת NIR, עקב עליית מחירי השכירות, ניתן היה להשכיר את החנות בחודש יוני
2 009 תמורת 13,000 ₪. 24 נקודות. 5. ידוע כי חברת NIR התחייבה להשכיר את החנות לשוכר אחר, החל מה-
1 .6.2009, וכי לאור אי פינוי החנות על ידי חברת GIE במועד זה, ביטל השוכר האחר את החוזה עם חברת NIR. הניחו כי השוכר האחר הגיש תביעה (בתביעות קטנות) כנגד חברת NIR על סך
1 5,000 ₪ ובית המשפט פסק לטובתו וחייב את חברת NIR לשלם לשוכר את הסכום הנ"ל. האם יכולה חברת NIR לתבוע את הסכום הנ"ל מחברת GIE כפיצויים עקב הפרת חוזה? 10 נקודות
6 . האם זכאית חברת NIR לקבל מחברת GIE פיצויים בגין עגמת נפש עקב ההפרות? 10 נקודות.
7. אילו מבין הפיצויים הנזכרים בשאלות 3-6 ניתן לתבוע במצטבר? 12 נקודות בהצלחה!!! בס"ד
3 /5/2010 עבודה מס' 2
דיני חוזים תרופות בשל הפרת חוזה תשובה לשאלה מס' 1
כדי לבטל חוזה עקב הפרה, עלינו לבחון חוזה והפרה. בידינו נתון, כי נכרת חוזה בין חב' nir לבין חב' gie. nir תטען כי החוזה מבוטל עקב "הפרה" שהוא "מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה". במקרה דנן, תשלום שכירות מופחת במשך 5 חודשי השכירות האחרונים ואיחור בפינוי המושכר של חודש ימים ואי תשלום עבור חודש זה – מהווה הפרה. "נפגע" – "מי שזכאי לקיום החוזה שהופר". nir תטען כי נפגעה מההפרה זו שהינה הפרה יסודית ותשען על הוראות ס' 6 לחוק המגדיר שני סוגי הפרה "כהפרה יסודית": הפרה מוסכמת – תניה אשר הוסכם עליה עם כריתת החוזה, והפרתה תהווה הפרה יסודית, ובחוזה שלפנינו מצוין כי "כל הפרה של החוזה היא הפרה יסודית". חב' gie תטען כי קיימת מגבלה הקבועה בחוק לפיה "תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן אין לה תוקף אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה", gie תטען עוד כי החוזה לא כלל פירוט של כל הפרה יסודית ולכן אין לכך תוקף. הפרה מסתברת – הפרה שהאדם הסביר היה נמנע מלהתקשר בחוזה לו היה יודע עליה בעת הכריתה.באירוע שלפנינו, ישנו חוזה שנכרת כדין ולפיו מתחייבת חב' gie לשלם 10.000 ₪ בכל תחילת חודש החל מ-1/6/08
עד 31/5/09. ב-1/6/2009 חב' gie שילמה 9.000 ₪ לחודש עד תום השנה (הפרה מתמשכת). חברת nir תטען כי מסרה הודעת ביטול החוזה באופן ישיר לחב' gie כעבור 3 ימי הפרה בלבד ודרשה ממנה לפנות המושכר וכי הודעת הביטול : – " צריכה הודעת הביטול להינתן תוך זמן סביר מיום שנודע לנפגע על ההפרה" ואכן, חב' nir תטען כי הודיעה על הביטול בזמן סביר. מנגד חב' gie תטען כי nir מיהרה לבטל את החוזה לאחר 3 ימים בלבד המחזק את הרושם שפעלה בחוסר תום לב הקבוע בס' 39 לחוק החוזים , כדי לזכות אותה בפיצויים וכי הודעת הביטול הייתה בסמוך מאד להפרה ולא ניתנה להם הארכה שכן, חישוב הזמן הסביר מתחיל לאחר הארכה. עוד תטען כי nir המשיכה לגבות כספים במקום לתבוע בבית המשפט ולא להמשיך את החוזה דבר הגובל בחוסר תום לב. nir תטען כי " מתן ההארכה במקרה של הפרה לא יסודית היא חובה, ואילו …
העבודה מונה 3 עמודים
