תוכן עניינים:                                                                                                                         מבוא –.     3
פרק 1: רוצח סדרתי כתופעה חברתית       4-5       פרק 2: מניעים פסיכולוגיים ותרבותיים-חברתיים לרצח סדרתי –6
            2.1 מניעים פסיכולוגיים –…
6
            2.2 מניעים תרבותיים-חברתיים ..6-7
פרק 3: רוצח סדרתי אל מול רוצחת סדרתית-הקיימים הבדלים? –7-8
פרק 4: ניתוח מקרה לפי שתי תיאוריות שונות …9
            4.1 ניתוח לפי תיאוריית השפלה-תסכול-תוקפנות –9
            4.2 ניתוח לפי התיאוריה הפסיכו-סקסואלית של פרויד .10 סיכום —           11
רשימה ביבליוגרפית -.         12
נספחים -…13-17
                                                                מבוא
            רוצח סדרתי מוגדר כמי שביצע ארבעה מעשה רצח או יותר, במקומות שונים ובזמנים שונים, כאשר יש פער של 72 שעות בין רצח אחד למשנהו. שיטות ביצוע הרצח הם בעלי מכנה משותף אחד, למרבית הקורבנות הנבחרים יש מאפיינים דומים אך אין ביניהם כל קשר. הקורבן והרוצח אינם מכירים אחד את השני והמניע לרצח הסדרתי הוא בדרך כלל מיני או כפייתי אך לא מסיבות כספיות. מרבית מעשי הרצח הסדרתיים מבוצעים על ידי  גברים בגילאי 20  עד 40 (אדלשטיין,2006).             רצח סדרתי שונה משאר סוגי הרציחות השונות מכיוון שהוא חוזר ונשנה. לעומתו רוצח המוני הינו רוצח אשר הורג במקביל רב של אנשים וסופו להיתפס או להיהרג על ידי המשטרה. רוצח סדרתי נמנע מתפיסה, ובדרך כלל הוא נעצר רק לאחר מספר רב של רציחות מכיוון שהחברה לא מעלה חשדות כלפיו. ישנה תפיסה כי הרוצח יהיה מפלצת חסרת לב, בעוד שהרוצח בפועל הוא אדם מן המניין שנתפס כנורמטיבי לחלוטין.(אדלשטיין,
2 009;Holmes & Holmes,1998).
על-מנת לפענח את מורכבותו של פרופיל הרוצח הסדרתי, עבודה זו תסקור  את התופעה, וכן תתרכז בניתוח המניעים הפסיכולוגיים והתרבותיים-חברתיים המניעים את הרוצח הסדרתי. תופעה זו מסתמנת כחריגה בנורמות החברתיות בישראל לעומת שאר העולם שם תופעה זו נפוצה ושכיחה יותר.             לרוב, הרוצח סבל מהשפלות כלשהן בילדותו ועל ידי הרציחות הוא משחרר את השפלה  והתסכול שחווה בעבר ובכך הוא מרגיש כי ניתנת לו האפשרות להשיג מחדש את הכוח שאבד לו. הרוצח אינו חש אשמה בהפרת נורמות חברתיות, הוא מאופיין כאדם קר וחסר רגש, מתייחס לאנשים כאובייקטים וכאמצעי להשגת מטרותיו,  וכאמור הוא מונע ע"י זעם ותסכול מעברו. מחקרים הוכיחו כי ילדים שעברו התעללות יכולים לפתח מצבים פסיכולוגיים המקדמים או מאפשרים הופעת רוצח סדרתי. טראומות אלו עלולות לפגוע בדימוי העצמי של היחיד ולדחוף אותו לעולם פנטזיונרי כאמצעי להשגת שליטה מחודשת על חייו, כאשר הפנטזיה מקלה על המעבר להתנהגות רצחנית.(אדלשטיין,
2 006;Vronsky, 2007).
בנוסף למצב הנפשי והפסיכולוגי של הרוצח הסדרתי ניתן לראות כי לתרבות ולחברה בה הוא מתפתח חלק גדול גם כן בנטיותיו לרצוח. מרבית הרוצחים הסדרתיים שנתפסו  הם בעלי רקע משפחתי מורכב ואף חלקם חוו התעללויות שונות בילדותם: תפקוד משפחתי לקוי, התעללות במשפחה, עוני, שכונת מגורים עבריינית, מוצא, מעמד וכדומה. כל אלה ועוד עלולים לדחוף אותו לעבריינות (Hinch & Scott, 2000).
היעדר הפרסום וחוסר המודעות החברתי הוביל לטעות נפוצה מאוד בנוגע לקיומן של נשים רוצחות סדרתיות. על אף הסטיגמה הקיימת והדעה הרווחת כי רוצח סדרתי הינו בהכרח גבר ישנן רוצחות סדרתיות במהלך ההיסטוריה. עבודה זו תציג את ההבדלים הקיימים בין הרוצחות הסדרתיות לבין הרוצחים הסדרתיים, הן מבחינת שיטת פעולה, מניעים ואופי חשיבה.
ולבסוף, תנותח בעבודה זו דמותו של טד באנדי, אחד הרוצחים הסדרתיים המוכרים והמפורסמים ביותר בארצות הברית. דמותו ומניעיו לרצח הסדרתי ינותחו לפי שתי תיאוריות. הראשונה שביניהן היא תיאורית ההשפלה-תסכול-תוקפנות של מילר, והתיאוריה השנייה היא התיאוריה הפסיכו-סקסואלית של פרויד.