חלק א': רקע תיאורטי כאשר חוקרים כל תופעה ביחסים בין לאומיים (יחב"ל), ניתן להסתכל על האירוע מזוויות מחקר שונות. הרקע התיאורטי יתבסס על פירוט רמות הניתוח על פי המאמרים של "איתן גלבוע" ושל "ברוס ראסט". במאמר "היחסים הבין-לאומים כתחום מדעי", איתן גלבוע הציג בפני הקורא חמש רמות הניתוח. לעומת זאת, החוקר הראשון אשר ניתח את החקר ביחב"ל, "ברוס ראסט", ציין בפני הקורא שש רמות ניתוח.   הרמה הראשונה היא רמת הפרט, רמה זו מיוחסת להשפעת אישיות המנהיג על המערכת הבין-לאומית. בקשר לרמה זו תפיסותיהם של גלבוע וראסט חופפות. ההסתכלות היא מההיבט הפסיכולוגי בעוד ההנחה היא שסקירת חייו האישים של המנהיג הביא אותו למקום זה. יש לאופי המנהיג השלכות רבות על עיצוב מדיניות החוץ או על קבלת ההחלטות. הכריזמה של המנהיג תקבע באופן משמעותי את היחס למדינתו בזירה הבין-לאומית. יש מנהיגים הנתפסים אחרת בזירה הפנים-מדינתית ובזירה הבין לאומית. מנהיגים רבים יודעים לעיטים קרובות לעשות שימוש נכון במה שהם משדרים כלפי חוץ ובכך להפעיל עוצמה סמויה, כדי להשיג את מטרותיהם המדיניים.  זווית זו מקבלת יותר משמעות במדינות דיקטטוריות כאשר אין בידי המדינה מנגנונים המגבילים את תחום שליטתו של המנהיג.             הרמה השנייה היא התת-קבוצות במדינה. במאמרו של ראסט, הכותב מצביע בעיקר על המפלגות,הסיעות והארגונים הרשמים, כאשר משקל השפעתם על המדינה ועל מקבלי ההחלטות מאוד משמעותי. ראסט מגדיש את ההתחשבות של מקבלי ההחלטות  במערכת הפוליטית הפנימית של המדינה, ועד כמה יחסי כוחות אלו ישפיעו על המדיניות החוץ של אותה מדינה. גלבוע גם כן טוען כי המדינה אינה אוניטרית, אלא מורכבת מקבוצות אינטרסים שונות. גלבוע מראה במאמרו שקבוצות אלה יכולות להיות מוגדרות במערך הממשל או לקום בעקבות אירוע מסוים בעולם, "קבוצה שהוקמה בידי הנשיא קנדי לטיפול במשבר הטילים בקובה". חוקרים שונים טוענים כי ישנה זיקה בין הגורמים הפנים-מדינתיים לבין הגורמים החוץ-מדינתיים.
הרמה השלישית היא בעיני ראסט "התשתית הממשלתית". המילה "תשתית" באה לשרת את כוונתו, כאשר הוא מצביע על אופי המשטר, על …