זכויות אדם במשפט הרומי תוכן עניינים:
                                                                                                                   עמ'
1 ) מבוא                                                                           1
2 ) חלק I – מבט היסטורי (התפתחות המשפט הרומי)       3
    רקע כללי ומקורות חקיקה                                           3
    עידן הרפובליקה                                                        6
    תקופת הקיסרות                                                        12
    הקודיפיקציה של יוסטיניאנוס קיסר                              16
    תחיית המשפט הרומי                                                 18
    סיכום ביניים: התפתחות המשפט הרומי                       20
3 ) חלק II – זכויות אדם במשפט הרומי                            22
    הזכות לחיים ולחירות                                                 23
     הזכות לשוויון                                                          
5     זכות הבעלות (קניין)                                                  27
    חופש החוזים                                                            28
    הזכות לשם טוב                                                         28
    כללי הצדק הטבעי                                                     29
    חובת היושר והאמון                                                   30    
4 ) סיכום                                                                         31
5) מקורות ביבליוגרפים                                                   33     מבוא:
במסגרת חיבור מבקש אני לבחון את השאלה האם ניתן למצוא שורשים לעקרונות המהווים בסיס לזכויות האדם בכלל ובמשפט הפרטי בפרט. בכוונתי לטעון כי ניתן למצוא אי אלו עקרונות יסוד הנטועים היום היטב במשפט המקובל ובמשפט הקונטיננטאלי, אשר מקורם במשפט הרומי ושמגלמים בתוכם זכויות אדם בסיסיות.
בטרם אצלול לפירוט מבנה העבודה, מקורותיה ואציין את ספרות המקור וספרות המחקר אשר הסתייעתי בה במסעי זה, אדגיש תחילה כי אומנם לימודי המשפט הרומי, כלימודי חובה כבר נפסקו זה מכבר בכל בתי הספר למשפטים בישראל; ואף על פי כן אינני סבור כי אנו יכולים, גם היום, להתעלם מהישגיו ההיסטוריים, שבאו לידי ביטוי בין היתר בדרכי החשיבה המשפטית ששיטת משפט זו התוותה, וההגדרה התמציתית למושגים משפטיים שאפיינה אותה, שחלקם שרירים וקיימים עד היום.
 לדידי, דומה כי אין גם מקום להתעלם מכך, שלא בכדי מצאו הדורות הקודמים כי קיים ערך רב לעקרונות שבמשפט הרומי, להגדרות הבהירות והמדויקות, למבנה הסדור שלו ולדרך מחשבתו המאורגנת והלוגית. גם לאחר שחדל המשפט יציר העם הרומאי, לשמש משפט נוהג של מדינה קיימת (למעט הרפובליקה של סן-מרינו), הוא המשיך לשמש כמכשיר משוכלל בידי מדינות, אשר התאימו את עקרונותיו לצורכיהן. חכמי המשפט והמחוקקים בתחומן של אותן מדינות המשכו לשכללו ולפתחו, תוך כדי לימודו והנהגתו כמסגרת הנורמטיבית המובילה בחוקי המדינה. אותות לרישומיו ניכרים עד ימינו אנו, גם במשפט הישראלי. כל זאת, למרות שכבר למעלה ממאה שנים חלפו מאז היום בו בטל גם באופן רשמי תוקפו בארצות אירופה. המשפט הרומי שימש במשך דורות בפקולטות למשפטים אסכולה מצוינת לאימון המחשבה המשפטית, לפיתוח כשרון הניסוח של רעיונות משפטיים ולניתוח הגיוני של עובדות משפטיות. הוא היה הבסיס לחוק הבין-לאומי ולדיני המלחמה שאת ניצניהם אפשר למצוא כבר במאה ה-16. הוראת המשפט הרומי, הייתה בעבר חלק אינטגראלי מלימודי המשפטים בפקולטות השונות ברחבי הארץ וזאת משני טעמים עיקריים:
א) היותו של המשפט הרומי אחת משיטות המשפט המפותחות ביותר בעולם העתיק ומושגים רבים השתמרו ונקלטו בשיטות משפט הנוהגות היום; ב) השיטות הנהוגות היום באירופה הושפעו בעיקרן משיטת משפט זו. כאשר יצאתי למסע בתחילת כתיבתו של חיבור זה, לא תיארתי לעצמי עד כמה עמוק ורחב האוצר הבלום ועולם המשפטי הרחב שיפתח בפני, כמי שעד כה נחשף בעיקר לתולדות הרפובליקה והאימפריה הרומית מהזווית ההיסטורית. גיליתי לשמחתי כי המקורות הספרותיים העוסקים במשפט הרומי הם רבים ומגוונים וכי קיימים אף לא מעט מקורות גם בשפה העברית, שריד לעידן שבו המשפט הרומי היה כאמור חלק אינטגראלי מלימודי המשפטים. אולם, הואיל ומחקר משפטי-היסטורי-אקדמי נוהג לחשוף פרטים חדשים, כאשר גם מגמות המחקר נוטות להשתנות ברוח הזמן, לא הסתפקתי בספרים אלה, שכור מחצבתם בעיקר בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, ונעזרתי גם בספרות אקטואלית יותר מהעשור האחרון בשפה האנגלית העוסקת במשפט הרומי וכן בספרי היסטוריה  בשפה העברית העוסקים בהיסטוריה של הרפובליקה והאימפריה הרומית. הואיל ובצדק נאמר כי משפט הוא ביטוי לתרבות, וההיסטוריה של המשפט היא חלק מההיסטוריה התרבותית, בחרתי בחלק הראשון של חיבור זה להתמקד בהתפתחות ההיסטורית של החוק הרומי משחר לידתו. כאן אסקור את ההתפתחויות והשינויים שעבר בכל תקופה ותקופה עד לגווייתו ותחייתו מחדש. לאחר מכן, אנתח מתוך חומר הגלם שסקרתי את ניצני זכויות האדם אותם ניתן למצוא במערכת המשפט הרומית. מטבע הדברים, זכויות אדם יציר העידן המודרני כגון "חופש העיסוק" לא ניתן למצוא להן אחיזה במשפט הרומי העתיק. אולם, זכויות אדם מוקדמות יותר בזמן כמו הזכות לחירות, לקניין, לשוויון ייבחנו ביתר קלות, הואיל והם קיימים בשיח המשפטי כבר באותה התקופה ומתוקף כך אוכל לאבחן אותן ביתר קלות ובהרחבה.
בנימה אישית יציין הכותב ברשות הקורא כי סמינריון זה נכתב מתוך אהבה ועניין רב אותו מגלה הכותב בהיסטוריה של הרפובליקה והאימפריה הרומית בפרט ובהיסטוריה של העולם הקלאסי בכלל. רבים יסכימו על כך שתקופה זו בהיסטוריה האנושית היא מנכסי צאן הברזל של התרבות המערבית אשר עיצבה והשפיעה רבות עיצוב אורח חיינו עד ימינו אנו.