בית הספר לניהול תשס"ט אנרגיה סולארית בישראל שם קורס: פרויקט ניהול עסקים בישראל ב נושא העבודה: בחינת כדאיות כלכלית של השקעה באנרגיה סולארית בישראל תוכן עניינים
תקציר מנהלים
3 -4
מבוא
5
פרק הטכנולוגיה
6 -9
החברות במשק הישראלי
1 0-14
הרגולציה בישראל
1 5-18
מימון
1 9-21
ניתוח S.W.O.T
2 2-23
סקירת המצב בחו"ל
2 4-26
המודל הכלכלי
2 7-29
תוצאות הניתוח הכלכלי
3 1
אנרגיית רוח כאלטרנטיבה
3 1
סיכום
3 2
נספחים
3 3-42
נספח 1 – מודל לחישוב סובסידיה
3 3
נספח 2 – טבלאות תמריצים
3 4-36
נספח 3 – הפגישה עם פרופ' פיימן
3 7-38
נספח 4 – נתונים כלכליים מלאים
3 8-42
ביבליוגרפיה
4 3
תקציר מנהלים רקע עבודה זו עוסקת בבדיקת הכדאיות הכלכלית של אנרגיה סולארית, תוך ניצול המגמה הכללית של מעבר לאנרגיות חלופיות עקב אפקט החממה והידלדלות הדלקים המתכלים (נפט, גז, פחם). נושא זה מקודם באמצעות סובסידיות ממשלתיות אגרסיביות היוצרות הזדמנות כלכלית.  בפרט, עבודה זו בודקת את הכדאיות הכלכלית מצד היזם, של התקנת מתקנים סולאריים לייצור חשמל בסדרי גודל שונים. בישראל ניתן תעריף עידוד לייצור חשמל הנע בין 1.97 ש"ח לקילו-וואט שעה עבור מתקנים עד 50 קילוואט, ל-1.58 ש"ח לקילו-וואט שעה עבור מתקנים בהספקים של עד 5 מגה-וואט, צמוד מדד ומט"ח.  טכנולוגיה ישנן שתי טכנולוגיות עיקריות להפקת אנרגיה סולארית – תאים פוטו-וולטאי, הפועלים להמרת אור שמש לחשמל באמצעות האפקט הפוטואלקטרי, וטכנולוגיות תרמו-סולאריות, ההופכות את אור השמש לחום באמצעות מיקוד ומשתמשות בחום על מנת להפוך מים לקיטור המסובב טורבינות לייצור חשמל.
הטכנולוגיה הנפוצה ביותר היא הפוטו-וולטאית, עם 90% מההתקנות בעולם. שיטת העבודה כדי לבחון את הכדאיות הכלכלית, בנינו מודל הלוקח בחשבון את ההכנסות וההוצאות של המתקנים לאורך 20 שנה. התזרימים הוונו בהתאם למחיר ההון המשוקלל שקבענו עבור כל סדר גודל מותקן.  הנתונים הגיעו מחברות האינטגרציה השונות, ממאמרים אקדמיים ומנתוני משרד התמ"ת. נתוני הנצילות חושבו באמצעות נתוני קרינה שנתיים מהלמ"ס.
כדאיות כלכלית גורמים רבים משפיעים על הכדאיות הכלכלית של מתקני אנרגיה סולארית ביניהם: ההספק המותקן (יתרון לגודל), המיקום הגיאוגרפי (עוצמת קרינת השמש – הגבוהה ביותר בערבה), נצילות (יעילות ההמרה לחשמל), מחיר ההון של היזם, שכירות הקרקע וכו'. תשואה עבור מתקנים שונים: מחיר לקוו"ש מחיר ההון:
נצילות  KWp1
עלות המתקן ROI IRR NPV הספק כולל ₪ 1.97
4 .65%
1 600 ₪ 100,000
6 .34%
6 .42% ₪ 15,323
3 KW ₪ 1.97
4 .65%
1 600 ₪ 1,100,000
1 7.42% 9.93% ₪ 498,596
50 KW ₪ 1.58
7.5%
2 000* ₪ 111,500,000
2 7.94% 9.43% ₪ 15,455,120 5M ₪ 0.79
7.5%
3 000* ₪ 2,500,000,000 52.56%
1 5.27% ₪ 1,505,
5 9,342
2 50M * נתוני הקרינה עבור מערכות 5 ו-
5 0 מגה-וואט מבוססים על התקנה בערבה. נתוני המערכות הקטנות מבוססים על ממוצע ארצי (מימון בנקאי של 80%). בנספח 3 ניתן למצוא פירוט מדוייק של כל החלופות והאזורים.
בהשוואה שערכנו לאנרגיית הרוח מצאנו כי שיעור התשואה על מתקן רוח של 50 קילו-וואט היה דומה לתשואה על מתקן סולארי בהספק זהה, אך הערך הנוכחי הנקי של המערכת הסולארית היה גבוה משמעותית. החסרון העיקרי של אנרגיית רוח הוא הסתמכותה על מקור לא יציב ופחות ודאי מאור השמש, וכי היא ניתנת ליישום במקומות מסוימים  בלבד, דוגמת רמת הגולן).
אנרגייה תרמו-סולארית היא בעלת יתרון משמעותי מבחינת התשואה והערך הנוכחי לעומת המתקנים הפוטו-וולטאים עקב הנצילות הגבוהה שלה (קיים גם יתרון לגודל). הבחינה שלנו מצאה כדאיות כלכלית על אף השימוש בתעריפי מכירה נמוכים בהרבה.
מסקנות מלבד אנרגיה תרמו-סולארית, הכדאיות הכלכלית של כל המתקנים נובעת ישירות מהסובסידיה הממשלתית. על פי החישובים שלנו קיימת כדאיות כלכלית בכל סדרי הגודל (בכפוף למחיר ההון ולמשתנים הנוספים המוצגים בדוח). תחום האנרגיה הסולארית נמצא בתנופה רבה בשנים האחרונות, וטכנולוגיות רבות ומבטיחות נמצאות בפיתוח (ביניהן טכנולוגית ה-CPV, שמייצרת גם מים חמים כתוצר לוואי). אנו צופים כי משק האנרגיה בארץ ובעולם יעשה שימוש הולך וגובר באנרגיה סולארית, וכי התחום ימשיך לצמוח. הכדאיות הכלכלית תמשיך להשתפר עקב שיפורים טכנולוגיים וגידול בצד ההיצע, שיוזילו את עלויות הייצור. יישום עבודה זו מאפשרת למשקיע הפוטנציאלי להכיר את החלופות והתשואות האופייניות למתקנים סולאריים, תוך התייחסות לגורמי הסיכון. אנו ממליצים לבעלי שטח גג גדול פנוי, לנצל את המצב הקיים להתקנת מתקנים של 50 קילו-וואט. הכדאיות הרבה ביותר היא במתקנים תרמו-סולאריים גדולים, אשר יש ביכולתם לספק את כל צרכי החשמל של מדינת ישראל בשטחי הנגב והערבה, ובו בזמן להביא לחיסכון בעלות הסובסידיה למדינה.