1 ) ערעור נורמטיבי –    ערעור יסודי על ההבחנה הדיכוטומית בין פוליטיקה למינהל. לפי אפלבי, אין מקום להבחנה דיכוטומית בין מינהל לפוליטיקה משום שהם רצף מתמשך. החלטות מדיניות רבות מואצלות דרך קבע, ומכורח המציאות, לדרג המנהלי, כשם שהחלטות מינהליות יכולות להיות לעניינו של הדרג הפוליטי הגבוהה ביותר.
הדרג שהחלטה מסוימת מתקבלת בו אינו קבוע ואינו משקף תכונות קבועות של הנושא העומד להכרעה. נושא פעוט וטכני בנסיבות מסוימות עשוי לקבל חשיבות ולעורר מחלוקת בנסיבות אחרות. במקרה כזה ינקוט הדרג הפוליטי אמצעים פוליטיים כדי להוציא את הטיפול בנושא מידי הדרג המינהלי ויטפל בו בעצמו. במקרים אחרים הוא יעביר לידי הדרג המינהלי את הטיפול בנושא שהוא עצמו טיפל בו עד אז.  לטענה זו מוסיף סלף, כי העיסוק במקרים פרטיים (המינהל)  גורם לעתים קרובות לדרג הפוליטי לתת את הדעת דווקא על שאלות כלליות. יתר על כן, הדרג הפוליטי נקרא לעתים מזומנות להכריע בנושאים פרטיים, ואילו הדרג המינהלי קובע לעתים קרובות נוהלי פעולה כלליים.
גישת ההבחנה הדוכוטומית –   הפרדה בין הפוליטקאים לאנשי המנהל. היסוד בהבחנה בין פוליטיקה למינהל הוא הרצון להגן על המינהל הציבורי מפני התערבות פוליטית משחיתה. לפי וילסון, המינהל הציבורי הוא כלי ליישום מפורט ושיטתי של חוקים.
הפוליטיקה עוסקת בביטוי רצון …
*** העבודה ללא מקורות