תקשורת המונים, ממ"ן 12,
1 .             א. סימן איקוני – סימן איקוני הוא סימן מכוון שיש בו דמיון כלשהו לתופעה שהוא בא לציין, דמיון זה יכול להיות דומיננטי או לחילופין קלוש, כלומר יש בצורתו רמז שקוף למהות המסומן. כל סימן איקוני הוא הפשטה של המסומן, כלומר הוא מייצג רק תכונה אופיינית, או חלק מהתכונות האופייניות. אלו סימנים שמטרתם לגרום להבנה מהירה של הסימן, לא מחייבים ידיעת קרוא וכתוב, תלויי תרבות ויכולים להיות גלובליים.
סימן שרירותי –  סימנים שרירותיים הם באחריות המוען הם סימנים שאין בהם קשר כלשהו של דמיון למסומן. הקשר בין הסימן הלשוני לבין המסומן שלו הוא קשר שרירותי וסינכרוני מוסכם וזה מחייב למידה חברתית. סימנים אלו הם תלויי תרבות ויכולים להיות גלובליים.
·       שני סוגי הסימנים שייכים לחברה השבטית.
בחברה המודרנית עדיין יש שימוש בסימנים איקוניים, בגלל שהם מאפשרים הבנה קלה, מהירה, ואוניברסלית (משותפת לדוברי לשונות רבות). סימנים איקוניים משמשים כסימנים מוסכמים בינלאומיים בנסיבות כמו נסיעות לחו"ל, שפות לא מוכרות וכו'. בנסיבות כאלו הסימנים האיקונים יתרמו מאוד להבנת שילוט, תמרורים וכו' לאנשים שלא מכירים את השפה.
ב.
דוגמאות:- סימן איקוני – 1.
סימון שירותים, אכן אנו רואים שהסימון מרמז בבירור למטרה אליה הוא נועד (עשיית צרכים), וגם מראה לנו איזה מגדר יכול להשתמש בו (זכר/נקבה).
2. צלמית מדפסת במחשב,  שמרמזת לנו בבירור שאם אנו רוצים להדפיס משהו, עלינו להקליק עליה.
סימן שרירותי – 1. סימון שירותים, אין שום דמיון או קשר למטרה אליה הוא נועד, ורק בגלל מוסכמות חברתית יודעים שזה מרמז על מקום לעשיית צרכים, ועל המגדר.
סימון עם האגודל, אין שום קשר לתנועת האגודל לבין מה שהדבר אמור לסמן. ורק מוסכמות חברתית יכולה לעזור לנו לפענח שאגודל למעלה, פירושו – …
*** העבודה ללא מקורות