סמינריון במימון בנושא:
במסגרת הקורס: סמינריון במימון מס' קורס: 70-703-01
כסלו, התשס"ט תוכן עניינים הקדמה. 3
רקע. 4
פרק 1: נתונים אודות רכישות הקופות הבנקאיות. 6
פרק 2: המניעים לרכישות בידי חברות הביטוח. 10
2 .1 מניעים כלכליים –  יעילים: 10
2 .1.1. המניע הראשון – ניצול יתרון לגודל (economies of scale) 10
2 .1.2 ניצול יתרון למגוון (economies of scope), סינרגיה, וחדירה לשווקים חדשים. 12
2 .1.3. המניע השלישי – פיזור סיכון 14
2 .1.4  מניע מימוני 16
2 .1.5. מניע תודעתי – שיווקי 17
2 .1.6 מניע "ניצול יתרות מס". 17
2 .2 מניעים לא יעילים: 18
2 .2.1 המניע הראשון – הפחתת התחרות והעלאת דמי הניהול. 19
2 .2.2 – הסתרת תשואות עבר שליליות. 21
2 .2.3  שאיפות גדולה ויוקרה של מנהלי החברות. 22
פרק 3: בחינה אמפירית של ההיפותזות האפשריות לגל הרכישות. 23
3 .1 פתיח. 23
3 .2 הבדיקה – תיאוריה. 23
3 .3 הבדיקה – תוצאות אמפיריות. 24
3 .4  מסקנות.
5 סיכום. 27
טבלאות. 28
ביבליוגרפיה. 32
תקציר עבודה זו מוגשת במסגרת סמינריון במימון. מטרתה של העבודה הינה לעמוד על פשרו של גל רכישות קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות, אשר פקד את מדינת ישראל לפני כשנתיים, תוך שימת המוקד על השאלה מדוע בוצעו מרבית הרכישות במסגרת "גל" רכישות זה דווקא על ידי חברות ביטוח.
כאן המקום לציין, כי "גל" רכישות זה היה חסר תקדים במדינת ישראל, ולפיכך נבחנת השאלה האמורה בפעם הראשונה, בנוף הכלכלי הישראלי. יחד עם זאת, גלי רכישות גדולים למדי בתחום הביטוח פקדו את השווקים הבינלאומיים (ארצות הברית ואירופה) אך לפני כעשור – שניים. בשני המקרים הרכישות היו שונות במקצת מאלה שהתרחשו בישראל, ונבעו ממניעים שונים. יחד עם זאת, נראה כי מן הראוי לנסות ולבחון את אותן רכישות, ולהסיק גם מהן את המסקנות הנדרשות.
הפרק הראשון בעבודה דנן ירכז את הרכישות שבוצעו במהלך גל הרכישות האחרון, תוך עריכת חלוקה ברורה בין הרכישות שבוצעו בידי חברות הביטוח (או גופים הקשורים לחברות הביטוח) לבין רכישות אשר בוצעו בידי גופים פיננסיים אחרים.
הפרק השני בעבודה דנן יפרט בהרחבה את הנימוקים אשר הובאו בספרות לרכישות בתחומי הביטוח בכלל, ולרכישת קופות גמל בידי חברות ביטוח בפרט. פרק זה יתחלק לשני חלקים: האחד – יפרט את הנימוקים היעילים לרכישות (שיקולים אשר מעלים את ערכה של החברה הרוכשת, ומועילה לציבור ולחברה בכללותה), ואילו חלקו השני יפרט נימוקים לא יעילים, הפוגעים בחברה ו/או בציבור בכללותו.
בפרק השלישי ננסה לבחון באופן אמפירי את יעילות הרכישות שבוצעו על ידי חברות הביטוח, וזאת באמצעות בדיקת השפעת הרכישות על דמי הניהול הנגבים בקופות.
בסוף העבודה, מטבע הדברים, תובאנה טבלאות ריכוז נתונים, והסיכום.