תקשורת יצירה וביקורת תמצות המאמר:
The Shaping of the Holocaust Visual Conscience by the Nuremberg Trials / Yevonne Kozlovsky-Golan השפעתם של משפטי נירנברג לא טמונה רק בחשיבות המשפטית, אלא, יותר מכך, בהשפעה שהייתה להם על עיצוב התפיסה של אירועי השואה. מעשה שחרור מחנות הריכוז, צולם ותועד על ידי צבאות השחרור, כאשר הסרט המרכזי היה Nazi Concentration Camps שצילם ג'ורג' סטיבנס. צילומים אלה שימשו כראייה מרכזית באותם המשפטים, ונצפו, לא רק על ידי תושבי בית המשפט, אלא גם על ידי העולם המערבי כולו. הטענה המרכזית של המאמר היא כי זיכרונות השואה ומאפייניה, הושפעו מהייצוגים שבאותם הצילומים. סרטי התעודה שהוקרנו במשפטי נירנברג עיצבו את הזיכרון הקולקטיבי של השואה בתרבות המערבית, ושל ההבנה של מה שקרה בה.
ראשית כל, מנסה המאמר להוכיח את הטענה שלו, תוך כדי הדגמה על סרט התעודה הישראלי "מרטין" (1999). בסרט זה הבמאי מבקש לאמת את זיכרונותיו של הגיבור (ניצול שואה), מול עדויות ויזואליות. תוך כדי מהלך עשיית הסרט, מגיע הבמאי למסקנה, כי חלק מהזיכרונות אותם מעלה הגיבור, הם בעצם התגלמותם של זיכרון קולקטיבי, ולאו דווקא של זיכרון אישי. אותו הזיכרון הקולקטיבי, כפי שנטען במאמר, נוצר כתוצאה מהסרטים שצולמו בעת השחרור. הצפייה בסרטים לימדה את הקהל "לזכור" כיצד נראו מחנות הריכוז, אפילו אם זה לא היה זיכרון אישי שלהם. המאמר ממשיך וטוען כי לא סרטי התעודה שצולמו לא היו שקריים, אך הם היו עשויים בצורה שבאה לשרת את האינטרס הפוליטי של בעלות הברית – הצדקת הצטרפותם למלחמה.