פתיח – הערת הכותב :
השיעורים נכתבו במהלך השנה הנוכחית. נעשתה הגהה אך עדיין יכולים לצוץ מקרים של טעויות הקלדה , קריא "אל" במקום "לא" או "מקרקעיו" במקום "מקרקעין". עמכם הסליחה. דיני חברות – שיעור 1 –
1 8/10/2004
תאגיד – התאגיד הוא שם משפחה לתופעה שמתארת יצור מופשט. התאגיד לכשעצמו מייצג קבוצות שונות , הוא איננו מוגדר בחוק כלשהוא כ-תאגיד.
התאגיד אינו גוף קוגניטיבי – הוא אינו יכול לפעול בעצמו. עולם המשפט מאניש את התאגיד לגוף בר קיימה אשר ניתן לייצגו ולהטיל עליו פעולות משפטיות בביהמ"ש.
דוגמאות לתאגידים – החברה העותומאנית , עמותה , חברה וכו'.
התאגיד מתאר מצב שבוא אדם כלשהו יוצר גוף שני , נפרד , אשר מקיים ומייצג את עצמו.
בעבר , היה נהוג כי אדם אחד איננו חברה. חברה או תאגיד חייבים לכלול יותר מאדם אחד. חוק החברות תשנ"ט-1939
מסדיר את הקמת תאגידים כיום.
כיום , יכול להיות תאגיד כ-דירקטור בחברה. במצב זה , כל חבר בתאגיד מחוייב בחובות והזכויות של הדירקטור בחברה. מדובר בהאנשה של קבוצת אנשים.
פן נוסף של תאגיד הוא – חופש הביטוי.
פס"ד ע"א 105/92 ראם מהארם נ' עיריית נצרת בנצרת חוקקו חוק עזר עירוני המסדיר תליית מודעות ברחבי העיר. ביהמ"ש העליון התבקש להכריז על חוק העזר כחסר סמכות מכיוון שחוק העזר מנע מלפרסם מודעות רק בשפה הערבית. חברה מסויימת עתרה לבג"צ על פגיעה בזכות לחופש הביטוי.
בג"צ קבע כי יש לתת לחברה חופש ביטוי וכי חוק העזר בטל.
לתאגיד יש 2 הגדרות : כלכלית ומשפטית.
הגדרה כלכלית : קיומו של התאגיד צריך להיות כלכלי. הכוח של התאגיד גדול יותר. בתור תאגיד – יש יותר בטחון מאשר לאדם פרטי מאשר לאחריות של אדם אחר.
תאגיד מורכב מאוסף של פרטים בעלי אינטרס משותף שמעוניינים לרכז את מאמציהם לשם קידום מטרה משותפת. הרעיון המרכזי הוא ש-כל אחד בתאגיד עושה את מה שהוא יודע לעשות (התמחות) וכך מייעל את התאגיד. כל אדם עושה תפקיד ספציפי משלו וכך נוצר תאגיד יעיל וטוב יותר. הגדרה משפטית : המשפט יוצר הגדרה כשהוא נדרש לכך לצורך פתרון בעיות משפטיות. תאגיד הוא מרכז שנושא זכויות וחבויות מכח הדין.
סעיף 4 לחוק החברות תשנ"ט-1939 :
חברה מוכרת כאישיות משפטית שכשרה לכל זכות , חובה ופעולה שמתיישבת עם אופיה וטיבעה כגוף מואגד.
תאגיד מוכר במשפט מרגע שמוצאת תעודת ההתאגדות (מקביל לתעודת לידה).
דוגמא :
תאגיד סטטוטורי – תאגיד ספציפי ומסוים שרק המדינה יכולה להקים מכוח חוק. דוגמא : חוק רשות הדואר תשו"ה – 1965.
התאגיד הוא ייצור שבדין אשר מסוגל לייצר תאגידים לפי הצרכים והרצון הקיבוצי שלנו.
מהן הדרכים לקבלת הכרה באישיות משפטית ?
אם יש חוק , אז מדוע יש צורך להגדיר גופים "תאגידים" ודרכי הכרה בהם ?
יש
2 דרכים להכרה באישיות משפטית : ישירה ובעקיפין.
הכרה ישרה : ברגע שהאישיות מוכרת (תעודה או רישום) אז היא מוכרת כגוף משפטי.
הכרה עקיפה : גוף לא מוכר כתאגיד אך הוא קיבל זכויות וחובות משפטיות ולאחר מכן מתייחסים אליו כגוף משפטי. דוגמא :
פס"ד הפטריארכיה היוונית אורטודוכסית נ' עיריית רמלה.
המקרה – הפטריארכיה של ירושלים הגישה תביעה נגד עיריית רמלה בגין נזקים שנגרמו למנזר היווני אורטודוכסי ברמלה עקב זרימת מים מצינור שבור של העירייה.
העירייה הגישה בקשה לביטול התביעה בטענה כי – הפטריארכיה אינה מאוגדת כדין (היא איננה תאגיד) ולכן היא לא רשאית לתבוע סעד כספי בנזיקין.
ביהמ"ש המחוזי קיבל את הטענה כי הפטריארכיה איננה גוף משפטי אך השאירו את האפשרות לתקן את התביעה על סמך טענה חלופית ש-המנזר שנפגע הוא הקדש ושלפטריארך יש זכות להגיש תביעה בשמו. העניין הגיע לביהמ"ש העליון ושם התייחסו לאישיות המשפטי ביהמ"ש העליון – הכרה באישיות משפטית יכולה להיות גם בעקיפין.
חשוב לזהות אישיות משפטית כדי לאפשר יכולת תביעה.
הכרה עקיפה – נבדוק ונראה את ההיסטוריה של הגוף ונראה – איך המחוקק (העותומאני) הכיר בזכויות הגוף (לדוגמא – אפשרות להיות בעלים של מקרקעין).
אם לגוף היו זכויות כגון זכות מקרקעין אזי היו לו היכולות להיות בעלי זכות וחובות באותם נושאים ולפתור אותם בביהמ"ש וכן להיות חייב בנזיקין לגבי אותן חובות. לכן , לצורך הכרה בגוף , יש לקבלו כתאגיד.
דוגמא :
אם למישהו יש חובות (לשלם מסים) של גוף מסוים אזי הגוף צריך להיות מוכר גם ע"י ביהמ"ש ולאדם יש זכויות וחובות עליו ובשמו.
לכל אישיות משפטית יש התקשרות משפטית עם מערכת המשפט. לבני אדם , גיל 18 הוא המעבר בנוגע להתקשרות משפטית ולזכויות והחובות שלו בתאגידים יש פעולות והתקשרויות שלא ניתן לבצע לעולם. דוגמא :
פס"ד עמותת בית הכנסת ספרדים ירושלים נ' וולטר אורנשטיין המקרה – מבנה בית הכנסת הופקד בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים עד 1959. ב-1959
, הבניין הועבר לידי עמותת בית הכנסת ספרדים בירושלים. ב-1960 היא הגישה תביעה לפינוי המתפללים. התביעה היתה נגד מתפללים מסויימים. בפס"ד , קבעו שבפועל צריך לסלקם אך נתנו להם סעד מהצדק. עפ"י חוק השכירות והגנת הדייר , ביהמ"ש יכול לתת סעד מן הצדק ולא לפנות את המתפללים. ב-1994
מכרה העמותה את המבנה לוולטר אורנשטיין. אורנשטיין הגיש שוב בקשה לפינוי המבנה.
התעוררה השאלה – האם פס"ד של סעד מן הצדק יכול לשרת את המתפללים הנוכחיים ?
בינתיים הקימו המתפללים הנוכחים עמותה משלהם וטענו כי מגיע להם סעד מן הצדק על סמך הפס"ד הקודם.
ביהמ"ש קבע – לא ניתן להסתמך על פס"ד הקודם כי הוא ניתן לטובת מתפללים בודדים ולא לטובת אישיות משפטית.
בתחומי הכשרות המשפטית – האישיות המשפטית קיימת. פס"ד עיריית בני ברק נ' רוטברט המקרה – ועדה מקומית נתנה היתר בניה.
לפי החקיקה , ועדה מקומית צריכה לקבל קודם לאישור את אישור הועדה המחוזית וזו לא נתנה את אישורה. הועדה המקומית שלחה לרוטברט אישור למרות שלא קיבלה בעצמה אישור מהועדה המחוזית. רוטברט הוציא כספים להכנות ונגרם לו נזק כספי.
רוטברט הגיש תביעה בנזיקין והתעוררה השאלה – האם אפשר לתבוע את הועדה המקומית ?
צריך לבדוק את לועדה המקומית יש אישיות משפטית כי רק כך ניתן לתבוע אותה. הועדה המקומית מוקמת מכוח חוק ציבורי אך לפעולותיה יש השלכות גם בתחום המשפט הפרטי.
כלומר , יש לה לצורך זה גם אישיות משפטית וגם כשרות משפטית. כשרותה מוגבלת – לנתינת היתרים אך מבחינת סמכויותיה – היא גוף משפטי עצמאי שיכול לתת זכויות ולהחליט בעצמה. יש לה מייצגים ולכן ניתן לתבוע אותה. נחלק את התאגידים ל-2 קבוצות עפ"י היכולת של התאגיד לחלק רווחים (דיבידנדים) :
תאגידים בעלי יכולת לחלק רווחים.
תאגידים שלא יכולים לחלק רווחים.
הציפייה לכסף משנה את הציפיות מהגוף ומדרך פעולתו.
דוגמאות :
חברה – מוקמת , מתנהלת ומתפרקת לפי חוק החברות.
שותפות – מוקמת , מתנהלת ומתפרקת לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש] תשנ"ה-1985.
אגודה שיתופית – מוקמת , מתנהלת ומתפרקת לפי פקודת האגודות המשותפות 1933.
אילוצי חלוקה – עמותה ללא רווחים לפי חוק העמותות.
האגודה העותומאנית – לפי החוק העותומאני על האגודות 1939.
דיני חברות – שיעור 2 –
5 /10/2004
חברה – מוקמת , מתנהלת ומתפרקת לפי חוק החברות , התשנ"ט-1999. חוק החברות – סימן ב' : האישיות המשפטית סעיף
4 – חברה יש לה אישיות משפטית. יש לה זכות , חובה ויכולה לפעול משפטית ככל שעולה מאופיה               וטבעה.
סעיף 5 – קיומה , מיום ההתאגדות (לפי תעודה) ועד לפקיעת ההתאגדות.
קיים קו משפטי שמפריד בין החברה לבין האנשים שמנהלים אותה ובעלי המניות. לבעלי המניות יש אחריות מוגבלת. לדבר יש 2 נפקויות :
במערכת היחסים בין בעלי המניות לבין כל העולם. בעלי המניות אינם חבים את חובות החברה.
במערכת היחסים הפנימית בין בעלי המניות לבין החברה. כאשר בעלי מניות רוכשים מניות , הם חייבים בגין המניות , רק הסכום שהתחייבו לשלם עליו. ההתפתחות ההיסטורית הזו מתוארת בפס"ד סלמון.
פס"ד סלומון המקרה – סלומון היה סנדלר ובעל משפחה. סלומון החליט למכור את כספו האישי כדי ליצור חברה. הוא מצא 7 בעלי מניות.
בעלי המניות היו משפחתו. הוא מכר את עסקו הפרטי לחברה. בתמורה למכירת העסק האישי שלו לחברה , הוא קיבל :
1.                          
2 0,000 מניות בנות 1 ליש"ט ערך נקוב כל אחת.
2 .                          
1 0,000 אגרות חוב של 1 ליש"ט כל אחת. כל איגרת חוב היא סוג של הסכם הלוואה שמשקף את העובדה שהמחזיק באיגרת החוב הוא נושה של החברה , ושהחברה מודה בכך שהיא לוותה ממנו כסף והיא צריכה להחזיר לו אותו.
3.                           9,000 ליש"ט במזומן. מהי רמת הסיכון בכל אחת מהתמורות ?
המניות הן הסיכון הכי גבוה – ערך המניה עשוי להשתנות בתדירות גבוהה יותר ואינו תלוי באדם המחזיק במניות.
החברה לא מתחייבת לכלום. החברה מנפיקה מניות וכל אחד יכול לפדותם לפי ערכן כשהוא רוצה. אגרות החוב הן סיכון פחות גבוה – הן התחייבות שערכה לא משתנה. לא משנה מצב מניות החברה או מצבה הכלכלי , החברה עדיין חייבת הלוואה והיא צריכה לשלמה. ערך אגרות החוב לא משתנה. כסף מזומן – אין בו סיכון כמעט. החברה צריכה לתת אותו לאדם וזהו.
סלומון הקים את החברה והחברה נכנסה לבעיות. סלומון מכר את אגרות החוב שלו לאדם בשם ברודריק בשביל כסף. כעת ל-ברודריק יש הזכות לדרוש את הכסף המתגלם באגרות החוב.
סלומון לקח את הכסף האישי שקיבל מאגרות החוב והזרימו לחברה. החברה התמוטטה. בשלב הפירוק , מכנסים את כל הנכסים ומנסים להחזיר חובות. בין בעלי החוב היו 2 סוגים : נושה מובטח – ברודריק (בעל חוב).
נושים לא מובטחים – ספקים וכו'.
בכניסת נכסים , קודם משלמים לנושים מובטחים.
הנושים הלא מובטחים טענו לרמאות. הם טענו כי סלומון הקים את החברה , מכר לה עסק שלו והפך עצמו לנושה מובטח (הנפיק לעצמו איגרות חוב). הטענה עברה 2 ערכאות. בית הלורדים אמר כי – יש דבר בטענות של סלומון וברודריק. ברגע שמקימים חברה , החברה מנותקת מבעלי המניות שהקימו אותה. צריך לקיים נושים מובטחים קודם לכן מבלי להסתכל מי הנושה שמובטח ומה הקשר בחברה. פס"ד סלונים המקרה – אדם שכר נכס בהשכרה מוגנת שרק הוא יכול להשתמש בו. הוא העביר לשם את החברה שהוא עצמו ובנו מנהלים אותה. כעת , לא הוא מנהל את המקום אלא החברה. למרות שזה אותו אדם , הוא מנהל שם חברה בפנים אחרות. כשהחברה לקחה ניהול , האדם הפרטי "נטש" את הנכס. ביהמ"ש – החליט כי יש לפנות את הנכס אך נתן הוראת עיכוב "מן הצדק" , שהשוכר ישלם 60,000 ₪ ויסלק את יד החברה מהמקום.
השוכר ערער למחוזי ולעליון ונדחה.
השופטת דורנר – יש נטישה לפי חוק הגנת הדייר. ניתן לתת צו לסילוק יד. אבל , בגלל שאין נטישה פיזית , ניתן לראות זאת כנטישה משפטית ומאשרת את פס"ד של השלום. ביהמ"ש מוכן , לגופו ל עניין , להתחשב בנסיבות. –