תוכן העניינים
תקציר -..
1
רקע תיאורטי –..
3
            קונפליקטים בין-קבוצתיים –.
3
             ייחוס רגשות אנושיים –

4             מפגשים בין קבוצות בקונפליקט – סקירה עיונית —
5
            מפגשים בין קבוצות בקונפליקט – סקירה מעשית —
6
            יחסי דתיים-חילוניים בישראל -.
7
             תפיסת יחסי דתיים-חילוניים כבעיה חברתית .   9
            מהי הידברות
10 שאלות והשערות המחקר –.
11
שיטת המחקר –..
12
תוצאות המחקר -…
15
דיון –.
33
ייחוס רגשות .
33
תפיסת יחסי דתיים-חילוניים כבעיה חברתית
37
מגבלות המחקר –.
42
הצעות למחקרים עתידיים –..
43
ביבליוגרפיה
45
נספחים -.
48
             נספח א' – שאלון המחקר
4 9
תקציר למחקר הנוכחי ארבע מטרות עיקריות: ראשית, לבחון את השערת ייחוס תת-האנושיות בהקשר של יחסי דתיים-חילוניים, כלומר לבדוק אם דתיים וחילוניים מייחסים יותר רגשות משניים לחברי קבוצתם מאשר לחברי קבוצת-החוץ. שנית, לבדוק את השערת המגע הבין-קבוצתי בהקשר זה, דהיינו לבחון אם הידברות בין דתיים לחילוניים מביאה לשינוי בייחוס תת-האנושיות ההדדי. שלישית, לבדוק אם דתיים וחילוניים בישראל תופסים את היחסים בין דתיים לחילוניים כבעיה חברתית. לבסוף, לבחון אם ההידברות בין הצדדים משפיעה על תפיסת היחסים בין דתיים לחילוניים כבעיה חברתית. שוער כי לפני תחילת ההידברות תימצא תמיכה להשערת ייחוס תת-האנושיות: יהיה ייחוס תת-אנושיות הדדי בקרב המשתתפים הדתיים והחילוניים. כמו-כן, שוער כי תימצא תמיכה להשערת המגע הבין-קבוצתי:
ההידברות תביא להפחתת ייחוס תת-האנושיות ההדדי בין הדתיים וחילוניים. השערה נוספת גרסה כי לפני ההידברות יחסי דתיים-חילוניים יתפסו בעיני הצדדים כבעיה חברתית חמורה, וכי ההידברות תביא לכך שיחסים אלו יתפסו כבעיה חברתית פחות חמורה. מאה ושניים סטודנטים דתיים וחילוניים מאוניברסיטת בר-אילן וממכללת צפת השתתפו במחקר. המדגם כלל 70 נשים ו-32
גברים. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על
5 שנים, והוא נע בטווח של 17 עד 51 שנים.
הסטודנטים השתתפו בתוכנית הידברות המתקיימת במוסדות הלימוד שלהם. הם השיבו על שאלון דיווח עצמי במהלך מפגש ההידברות הראשון וכן במהלך מפגש ההידברות האחרון.
שאלון המחקר נוצר במיוחד עבור המחקר הנוכחי, ובו נבדק ייחוס הרגשות כלפי הציבור הדתי והחילוני, וכן נבדקו תפיסות הצדדים לגבי המידה בה יחסי דתיים וחילוניים מהווים בעיה חברתית עבור החברה הישראלית.
ממצאי המחקר לא תמכו בהשערות.
לא נמצאה תמיכה להשערת ייחוס תת-האנושיות: נמצא כי לפני תחילת ההידברות הן הדתיים והן החילוניים ייחסו לחילוניים פחות רגשות משניים מאשר לדתיים. כמו כן, ייחסו שני הצדדים יותר רגשות ראשוניים לחילוניים מאשר לדתיים. התוצאות לא תמכו גם בהשערת המגע הבין-קבוצתי: ההידברות בין החילוניים והדתיים לא הביאה לשיפור בייחוס הרגשות ההדדי של החילוניים והדתיים. ההידברות הביאה לשינוי רק בקרב המשתתפים הדתיים ורק בייחוס הרגשות כלפי חברי קבוצתם, בכך שהביאה לגידול במספר הרגשות המיוחסים על-ידי המשתתפים הדתיים לקבוצת הפנים שלהם. הגידול במספר הרגשות המיוחסים על-ידי המשתתפים הדתיים כלפי חברי קבוצתם היה בנוגע לשני סוגי הרגשות: הן באשר לייחוס הרגשות המשניים והן באשר לייחוס הרגשות הראשוניים. לעומת זאת, ההידברות לא השפיעה כלל על ייחוס הרגשות מצידם של המשתתפים החילוניים: לא התרחש שינוי במספר הרגשות, הראשוניים או המשניים, המיוחסים מצידם של המשתתפים החילוניים כלפי חברי קבוצתם או כלפי חברי קבוצת החוץ. באשר לתפיסת יחסי דתיים-חילוניים כבעיה חברתית, התוצאות הצביעו כי לפני תחילת ההידברות היו חילוקי דעות בין הדתיים לבין החילוניים לגבי תפיסת יחסי דתיים-חילוניים כבעיה חברתית.
לפני תחילת ההידברות החילוניים תפסו את יחסי הדתיים-חילוניים כבעיה חברתית חמורה יותר מאשר הדתיים: החילוניים סברו כי קיימת בעיה חמורה, ואילו הדתיים לא סברו כך, וראו את הבעיה כפחות חמורה. כמו-כן, ההידברות לא הביאה לשינוי בתפיסותיהם של המשתתפים באשר למידה בה יחסי דתיים-חילוניים מהווים בעיה חברתית: גם לאחר ההידברות, החילוניים עדיין תפסו את יחסי החילוניים-דתיים כבעיה חברתית חמורה יותר בהשוואה לאופן בו תפסו הדתיים את המצב. למעשה, תפיסתם של החילוניים כי יחסי דתיים-חילוניים מהווים בעיה חברתית חמורה, וכן תפיסתם של הדתיים כי יחסים אלו אינם מהווים בעיה חברתית חמורה, נותרו לאחר ההידברות כפי שהיו לפני ההידברות. באחרית העבודה, מוצג דיון בממצאי המחקר הנוכחי בהתייחס להשערות המחקר ולתיאוריות מרכזיות בתחום היחסים הבין-קבוצתיים. כמו-כן, נידונים מגבלותיו של המחקר ואף מוצעים הצעות למספר מחקרי המשך, שיבחנו אספקטים שלא נבחנו בעבודה הנוכחית. ממצאי המחקר הנוכחי ומחקרי ההמשך עשויים להוות תרומה משמעותית להבנת יחסי דתיים-חילוניים בחברה הישראלית והשפעת ההידברות על יחסים אלו. הבנה זו תסייע להגביר את האפקטיביות של מפגשי הידברות נוספים בין דתיים לחילוניים.