מטלה
1 1
"הרפובליקה הדמוקרטית של הודו" תוכן מבוא. 1
פרק 1. דמוקרטיה פלורלית. 2
פרק 2. בין דמוקרטיה רובנית להסכמית. 4
פרק 3. יישומים של דמוקרטיה. 6
סיכום. 8
ביבליוגרפיה. 9
מבוא
הדמוקרטיה ההודית באה לעולם בשנת 1947 לאחר מאבקים קשים עם הכובש הבריטי. באותה שנה הסתיימה תקופת בת מאה שנות והוכרזה "הרפובליקה הסוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית" (קומרסוואמי, 2009).
הכרזה זו הפכה אותה לדמוקרטיה הגדולה בתבל, המונה למעלה ממיליארד בני אדם ומהווה כשישית מאוכלוסיית העולם. מתוך מספר עצום זה, למעלה מ-670 מיליון בני אדם הם בעלי זכות בחירה. נתונים אלה בשילוב עם ההיסטוריה של הודו, העלו ספקות רבים לגבי יכולתה של המדינה להיוותר דמוקרטית לאורך זמן. הדעה הרווחת היא כי ישנם תנאים מוקדמים הנדרשים להקמתה של דמוקרטיה יציבה: קיומה המקדים של מדינת לאום, הרכב אוכלוסייה הומוגני, מעבר מחקלאות לתיעוש, תרבות אזרחית עם ערכים משותפים, מעמד בינוני חזק- אלה הם רק חלק מן הדרישות המקדימות לכינונה של דמוקרטיה ארוכת שנים (שם). הודו שהשתחררה מן הקולוניאליזם המערבי רק בתחילת של המאה ה-20, נאלצה להתמודד עם ההשלכות הרבות של מדינה המשתחררת מכיבוש ואולם, ההתמודדות הגדולה ביותר של המדינה, מאז הצליחה לקבל את עצמאותה, הייתה הקרעים העמוקים המאפיינים את החברה ההודית: לשוניים, דתיים, אתניים, גיאוגרפיים, סוציו-אקונומיים- אלה הם שסעים בעלי מרכיבים תרבותיים והיסטוריים אשר על אף קיומם, מצליחה המדינה לכונן דמוקרטיה שלטונית.             יכולתה של הרפובליקה הדמוקרטית ההודית להתקיים למרות הקשיים הרבים ובניגוד לסקפטיות שעלתה לגבי יכולה הישרדותה של דמוקרטיה במדינה כה מפולגת (Carrion, 2002) היא זו המצויה במרכז עבודה זו. חוקרים אשר בחנו מאפיינים אלה של המדינה,  טענו כי יכולתה של מדינה עם כל כך הרבה קשיים להישאר דמוקרטית לזמן של יותר מיובל, היא בגדר בלתי משימה בלתי אפשרית (Shpsle & Rabushka; 1972). דעה זו, מצאה ביטוי הפוך במהלך השנים שבהן טענו אחרים (ואולי בעקבות שרידותה של הודו) כי אפשרות זו ברת מימוש. במקביל עדיין יש ויכוחים מחקרים רבים בנוגע למידת הדמוקרטיות של המדינה (Przewerski et al.; 2000)  .             בעבודה הנוכחית אבקש לבחון את המשטר הדמוקרטי בהודו ולענות על השאלה, האם ניתן לאפיינו ככזה? על מנת לענות על שאלה זו, אציג תחילה את הגישה הפלורליסטית לחקר הדמוקרטיה בהודו, בהמשך אסווג את השלטון ההודי בהתאם למאפייני הרובניות. בפרק השלישי אציג את סוגיית הדת והמדינה וכן סוגיית המיעוטים כפי שאלו באות לידי ביטוי במדינה.
אסיים עם סיכום שבו אנסה להשיב על שאלת המחקר.