חופש הביטוי והזכות להפגין בתקופת מלחמת וייטנאם

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 8057
מספר מקורות 24

תקציר העבודה

סוגיית חופש הביטוי בארצות הברית בתקופת מלחמת וייטנאם עבודה סמינריונית המוגשת כמימוש דרישות לתואר B.A בוגר מדעי החברה יולי 2010                                                              תוכן עניינים:
Iשער II תוכן עניינים
1. פרק ראשון: מבוא -.
עמ' 3-4
1 .1 שאלת העבודה —
עמ' 5
1 .2 מטרת העבודה -…
1.3 חשיבות העבודה -.
2. פרק שני:סקירת ספרות –…
עמ' 6
2 .1 מהו חוק/מהם זכויות ומהי מלחמה ? -…
2.1.1 מהו חופש הביטוי ?
עמ' 6-8
2 .1.2 הזכות להפגין —
עמ' 8
2 .1.3 חופש הביטוי כנגד הזכות להפגין –…
עמ' 9
2 .2
מלחמת וייטנאם – רקע כללי -.
עמ' 9-11
2 .2.1
רקע היסטורי – מהמלחמה הקרה ועד וייטנאם -…
עמ' 11-12
2 .2.2 הדרך לקראת המלחמה –.
עמ' 13
2 .2.3  מה קרה במלחמה …
עמ' 14-15
2 .2.4
צד הממשל
עמ' 16-18
2 .2.5
צד המפגינים –.
עמ' 18-21
3 .
פרק שלישי: סיכום –
עמ' 21-21
4 .
רשימת מקורות –.
עמ' 24-
5 תקציר דמוקרטיה כהשקפת עולם, מציבה את האדם במרכז ההוויה. זוהי תפיסת עולם, ליברלית הומניסטית השמה דגש על ערך האדם. חברה דמוקרטית – ליברלית אינה רק מאפשרת השתתפות קבועה בהליך הפוליטי, שזה תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה אלא – מאפשרת יצירת מסגרת חיים שלווים ונורמאליים בה כל אדם יכול להגשים את האוטונומיה העצמית שלו. הזכות להפגין וחופש הביטוי הם מאבני היסוד של הדמוקרטיה אשר עוגנו בחקיקה ובמשך השנים אף התפתחו בפסיקה, כאשר הזכות לחופש הביטוי היא ערך חשוב ומרכזי במדינה דמוקרטית אשר מאפשרת לנו את היכולת להתפתח הן כיחיד והן כחברה. זוהי זכות בסיסית המגנה על היכולת שלנו להביע את מחשבותינו, רעיונותינו ואמונותינו, בכל דרך שנמצא לנכון, בכפוף לכך שאנו לא פוגעים באחר – בתקופת מלחמת וייטנאם קמו מספר מקורות התנגדות. מקור התנגדות אחד הוא מקור עממי שאינו מזוהה מבחינה פוליטית. נשים של חיילים, אמהות של בנים ששירתו בווייטנאם, וגם ארגוני חיילים משוחררים, החלו לתהות לגבי מטרת המלחמה והמחיר הנורא הנלווה אליה –.. המקור הבולט ביותר להתנגדות למלחמה הגיע מהכיוון הליברלי של השמאל. קבוצות של סטודנטים, מנהיגים דתיים, אינטלקטואלים, שחקני קולנוע מפורסמים, פעילי זכויות אדם, ארגוני איכות הסביבה, פעילי התנועה לזכויות האזרח בראשות מרטין לותר קינג, צעירים העומדים לפני גיוס, ארגוני נשים, פעילים בקבוצות אתניות, חוגי שמאל שיצאו נגד המיליטריזם והאימפריאליזם האמריקאי – כל אלה החלו בפעולות מחאה שונות נגד המלחמה-..