מבוא
הבעיות המעסיקות אסירים משוחררים אינן נבדלות באופן ניכר מהבעיות המעסיקות את רוב הציבור הנורמטיבי, כגון: דיור, תעסוקה מעמד וכדומה. מתהווה בעיה כאשר אצל אסירים נוצרת זיקת תחושת הזדהות לבעיות, כגון: דימוי עצמי נמוך, ניכור חברתי, חוסר תקווה ביכולת לשינוי, סטיגמה, חשד מתמיד כלפי העבריין מצד החברה ועוד.
הפתרון המוצע אשר עלול להשפיע על רמת העבריינות ואף לשלוט בה הינו עזרה וסיוע לאסירים, מתן תחושת שייכות, ושוויון בינם לבין כלל האוכלוסייה. אדם מושפע מסביבתו, ולכן החזקת אסירים, בכלא אינה מונעת עבריינות ואינה דרך לשיקום, אלא נהפכו העבריינים מושפעים אחד מהשני, ההשפעות שליליות אשר מגדילות את רמת העבריינות הרווחת בחברה. בכל אדם קיים רצון חזק להיות שייך, קונפורמי, מעורב ומוצלח בחברתו הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. ישנם חילוקי דעות בקשר לאחראיות החברה בכל הנוגע לאדם שסטה  מהקונפורמיות:
מצד אחד יש הטוענים  שעל החברה מוטלת האחראיות, חלה חובה מוסרית, לעזור לאדם אשר סטה מהדרך הקונפורמית בכל דרך שהיא ובפרט לאדם שפנה לעבריינות, ולסייע לו בחזרתו לדרך הנורמטיבית של כלל החברה.
מאידך,  יש הטוענים כי על כל אדם רציונאלי חלה האחראיות הבלעדית על מעשיו וצרות התנהגותו, בין אם זה טוב ובין אם זה רע, עליו לשאת את התוצאות גם במידה והן אינן נעימות ואף מצריכות נקיטת דרכי ענישה.
יש למצוא דרכי שיקום כפי שיבואו להלן בעבודתנו, אשר מפחיתות את ההשפעה השלילית אשר סובבת את האסיר בזמן שהייתו בכלא, דרכים אשר יקנו לאסיר כליי התמודדות לחזור לדרך חיים נורמטיבית, כגון: שהות בהוסטלים, בקיבוצים, בישיבות וכדומה.
בפרק הראשון בעבודתנו נציג מהו שיקום, הגופים העיקריים העוסקים בשיקום במדינת ישראל, מהן מטרותיו, נפרט על הרשות לשיקום האסיר ותפקידה, ועל שירות בתי הסוהר.
בפרק השני נרחיב על דרכי השיקום הרווחת בארצנו, הן במסגרת שהות האסיר בכלא והן לאחר שחרורו וחזרתו אל הציבור הרחב, כגון: אגפים דתיים, ישיבות וקיבוצים, הוסטלים, שיקום באמצעות תאטרון, פרויקט "שלושה בדירה אחת".