תנועת החמאס - הפן האזרחי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 5414
מספר מקורות 14

תקציר העבודה

תוכן עניינים

1 .
מבוא                                                                                                                                      עמ'  3

2 .
מערך הדת                                                                                                                              עמ'  5

3 .
מערך החינוך                                                                                                                          עמ'  10
4 .
מערך הפיננסי                                                                                                                         עמ'   14
5.
סיכום                                                                                                                                      עמ' 17

6 . ביבליוגרפיה                                                                                                                             עמ' 18
מבוא
הפאן האזרחי של תנועת החמאס (ה"דעוה") מהווה את מקור החיים וזכות הקיום של החמאס. אחת הטענות המרכזיות של עבודה זו היא שחשיבותו של ההיבט הזה מכרעת, ועל כן השיקולים מאחורי שרידותו של מערך זה מכתיבים את המדיניות ביחס לשאר ההיבטים (צבאי, מדיני וכו'). קביעה זו באה במובן מסוים בסתירה למחקרים אחרים שפורסמו בנושא וקובעים כי מאז 1992 הפך המנגנון הצבאי להיות המנגנון המרכזי בתנועה העומד מול המנגנונים האזרחיים ולמעשה מכוון את פעילותה של התנועה כך שזו תשרת בראש ובראשונה את המאמץ הצבאי והמדיני.
חשיבותו של הפאן האזרחי (להלן: ה"דעוה") לקוחה מתוך המטרות האידיאולוגיות האסטרטגיות של החמאס. פרוש המונח "דעוה" בערבית הוא: קריאה, הזמנה, טענה ותעמולה. סביב המונח דעוה התפתחה דוקטרינה שלמה בעולם האסלאמי הפונדמנטליסטי שמטרתה  השלטת השריעה (החוק האסלאמי) בכל ארצות האסלאם ושלטון של החליפות במתכונת הדורות השונים של האסלאם. השיטה למימוש ה"דעוה" התבססה בעיקרה על פעילות מיסיונרית שתכליתה הפצת בשורת האסלאם בקרב המוסלמים והלא מוסלמים.  עם הקמת תנועת האחים המוסלמים במצריים קיבל המושג "דעוה" משמעות ארגונית.חסן אל בנא, היה הראשון אשר הפך את ה"דעוה" ממסגרת רעיונית למוסד פוליטי שמסביבו פועלת תנועת המונים. תפקיד ה"דעוה" במסגרת החדשה היה לתת מענה אסטרטגי לתנועה האסלאמית בשלושה חתכים: הראשון –
מערך הדת במסגרת תהליך המיסוד ביקשו גורמים בהנהגת הפנים בחמאס ליצור מבנה ארגוני מוסדר למערך הדת והחינוך. לשני מערכים אלה נבנו מסגרות היררכיות נפרדות הקשורות בנקודות מפתח למבנה ההיררכי הכולל של התנועה. אחת המטרות המרכזיות של החמאס, כמו גם של האחים המוסלמים היא לשנות את פני האוכלוסייה וחזרתה לשורשי הדת בדרך להקמת מדינה אסלאמית הפועלת בכפוף להלכה האסלאמית. השגת המטרה מחייבת השתלטות על חיי הדת ועל מוקדי הכוח הדתיים הפועלים בשטחים.  גורמים ישראליים רשמיים הזהירו כבר בתחילת 1988 מהשתלטות החמאס על מוסדות הדת ביהודה ושומרון. … מערך החינוך בדומה למערך הדת רואה החמאס בתחום החינוך נדבך פעילות ראשון במעלה. החשיבות לנושא החינוך באה מעצם היותו מכשיר מרכזי בעיצוב דמותו של הדור הצעיר בחברה הפלסטינית. דוקטרינת הפעילות בתחום החינוך התבססה על שלושת המרכיבים המסורתיים של פעילות האחים המוסלמים: הראשון- המערך התומך – הסברה ולוגיסטיקה השאיפה ליצור מערכת אלטרנטיבית לשלטון הקיים תוך הוכחת הטענה כי "האסלאם הוא הפתרון", מחייבת הקמת מערך לוגיסטי רב ועצמאי המסוגל לשמש כלי מרכזי במימוש המטרות התנועתיות. אם הדת והחינוך מהווים את חוד החנית בפעילות ה"דעוה", הרי שהמערך התומך, כשמו כן הוא, מטרתו לסייע לתנועה ולבצע את כלל פעולותיה. מערך זה כולל למעשה ארבע קבוצות משנה שכל אחת מהן אמורה לפעול בתחום פונקציונאלי מוגדר תוך כדי מתן מענה ספציפי לנושאים בעלי משקל וחשיבות לפעילות התנועה. המערך הפיננסי                 החמאס כתנועת המונים המפעילה מערך חובק עולם ומבקשת ליצור תלות בינה לבין אוכלוסיה כמו גם                יצירת מערך אלטרנטיבי למוסדות שלטוניים, זקוקה למקורות פיננסיים בלתי מבוטלים.  מעבר לעובדה                שהמערך הפיננסי חיוני ליצירת יחסי תלות בין קהילה לתנועה חשיבותו של המערך להנהגת התנועה     בהיותו מכשיר שליטה והשפעה על קבלת החלטות…
סיכום בעבודה זו סקרנו את ארגון פעילותו ההומנטרית – אזרחית –חברתית של ארגון החמאס,ללא מתן דגש על צידה של פעילותו הטרוריסטית. ארגון החמאס שנסקר בעבודה זו, הוא ארגון אשר מאמין בדרכו, ואיננו מתכוון להיעלם בעתיד הקרוב, אלא להמשיך להתחזק ולצבור עוצמה ותמיכה כפי שצבר מיום היווסדו.גם אם במטרותיה האידיאולוגיות מציגה  תנועת החמאס תפיסות רדיקאליות, הרי שמערכת הכללים עמה היא מתמודדת ,ובעיקר מערכת האילוצים מחייבת מצב תמידי של התפשרות בין מציאות לאידיאולוגיה –