תמורות בחומר הפער בין ממשות לסימולקרה סמינר מאת המחלקה לעיצוב תעשייתי שם  הקורס:
סמינריון תאריך: 26.10.2008
      תוכן עניינים
הקדמה- מהו חומר?                                                                                                     3
פרק ראשון:
התגלגלותו של חומר                                                                                5
פרק שני:יחסי חומר-מוצר-מותג-  רשת סימנים חוצת גבולות                                   10 פרק שלישי: ממחסור לעודפות למחסור                                                                     12
פרק רביעי: מהפיכת המחזור- סימולקרה מיופייפת                                                   15
סיכום                                                                                                                          19                                                                                                    רשימת מקורות                                                                                                            21
הערות                                                                                                                          22
נספחים                                                                                                                        24                                       הקדמה – מהו חומר?                                                                                              אני מתחילה לכתוב… אחרי כל כך הרבה מחשבות, קריאה והתעסקות בחומר, במשמעותו, התפתחותו… יום כיפור, יום נהדר לעצור רגע את הזמן, לשתוק, ובשקט האופף את החלל לחשוב ולהוציא את המחשבות אל תוך תבניות המורכבות מאוסף של מילים האמורות ליצור ולהביע משמעות כלשהיא. אז בזמן שכולם מוחלים אחד לשני, בחיפוש אחר חשבון נפש, סליחות וכפרות , אני עושה חשבונות עם החומר, מנסה לפשט את הפוליטיקה הסבוכה האופפת אותו. תחילה אני תרה אחר המשמעות המילולית. כמובן שחיפוש גוגלי ראשוני מיד שולח לידידתנו היקרה ויקי – חומר הוא כל דבר שיש לו מסה ותופח בחלל– תופח? ממש כמו עוגת שמרים מפתה? לא נכנסתי לסוף דעתה. אז הלכתי לבבילון שם נכתב כי חומר הוא  עצם הדבר, ייסוד הבנוי גוף מרכיבים; עצם כלשהו, דבר גשמי (בניגוד לרוח) מציאות הוויה ישות ממשות מהות מוחשיות – ניסוח כללי קצת יותר משכנע . חומר הוא גוף בעל נפח ומסה אותו ניתן לחוש ולתפוס באופן ממשי. חומרי  הגלם מובדלים ומחולקים לשתי קבוצות שונות- חומרים טבעיים: חומרי גלם המצויים בטבע וחומרים הנדסיים סינטטיים אשר היווצרותם קשורה בהתערבות אנושית. החומר עצמו מורכב פולימרים (פולי= הרבה, מר= יחידה) כשמם כן הם שרשרות סבוכות של מולקולות אשר חוזרות על עצמן בסדרים ובגדלים שונים בהתאם לסוג החומר. את הפולימרים ניתן לחלק לפולימרים טבעיים דוגמת הכותנה, הקאנאביס, משי, פשתן, ועוד, הקבוצה השנייה שייכת לפולימרים מלאכותיים המורכבים מתוצרי לוואי של תעשיית הנפט המפוארת. במהלך ההתפתחות המודרנית, נחשף האדם הפשוט, לאינספור חומרים שונים ומשונים, ללא מודעות והבנה כיצד האינטראקציה בינינו לבין החומר משפיעה עלינו ומה תגובתה במגעה איתנו. האם אי פעם עצרנו לחשוב, לשאול ולנסות להבין ממה עשויה משחת השיניים שלנו, מהם החומרים המשמרים אותם מכניסים לתוך האוכל שלנו- איך יכול להיות שקרטון החלב נשאר במשך חודש שלם בלי להירקב . סביר להניח שלא נדע זאת לעולם אם איננו מכירים את המקור ממנו הגיע החומר. תהיות כמו ממה עשוי המכנס אותו אני לובש ומה גרם לי לקנות אותו – האם לא יותר מאשר ערך אסטטי, האם רק בזכות היותו "יפה"?
ממה מורכב הסבון איתו אני מנקה את גופי, הוא באמת מנקה? האם הרצפה שאני דורך עליה עשויה מדקים של עץ או שמא זוהי יריעה סינטטית  שיש לה טקסטורה שנראית בדיוק כמו הדבר עצמו.
בעבודה זו ברצוני לחקור את מהותם של חומרי הגלם הבאים במגע איתנו, את ההתפתחות שעבר החומר עם גילוי נפלאות תוצר הלוואי של תעשיית הנפט. נדמה כי הנפט הוא סוג של ניסוי בבני אדם בו ניתן לבחון כיצד התערבות האדם השפיעה על עתידה באמצעות חומר חדש אליו נחשפה. במידה מסוימת זהו משל הדומה לסרט "The gods must be crazy " המספר על שינוי מערך חברתי שלם של שבט בושמנים מסורתי בעקבות גילויו של בקבוק זכוכית של קוקה קולה אשר נזרק ע"י טייס ונפל "מן השמיים" לידיו של אחד מאנשי השבט.
 ידוע כי ביכולתו של האדם לעצב ולשנות את המציאות הטבעית הממשית לה הוא נולד וכאן בעצם עולה השאלה מה יתרונותיה וחסרונותיה  של ההתפתחות, וכיצד החומר משפיע על סדרי עולם של אנושות שלמה. הרי לא די לנו ברוח בכדי לשרוד , נחוץ לאדם מן השניים – הרוח והחומר בכדי להתקיים. בניסיון נועז להיכנס אל תוך נבכי הפוליטיקה העצומה הטבועה בו – החומר, בניסיון להתיר חלק מזערי  מסבך הקשרים המורכב .