רגישות תרבותית בעבודה עם ילדים ומשפחות עבודת סיכום תאריך הגשה: 22.02.10 הסרט "מסעות ג'יימס בארץ הקודש" קורא לנו להסיר את המשקפיים המנוכרות בבואנו לראות את מי שחי בתוכנו ללא כחל וסרק; תוך התייחסות לממד הארצי כמו גם לרוח האדם: הסרט מבטא, לכאורה, מאבק בין צד רוחני לפרגמטי, אבל האמת, המורכבת יותר, היא שכולם רוצים לחיות, ולחיות טוב, ולכולם יש ערכים וצרכים והתמודדויות, ועולם של מטה ומעלה. ההבנה הזו מחייבת מידה של ענווה; ובתמורה מאפשרת פתח להתערבות ממקום אמפתי ולא שיפוטי. עבודה זו עומדת על הבנת ההיגיון התרבותי למאבק האחוז בתודעה של "רק לא לצאת פראייר". נראה שהאנטי פראייריות יוצרת בקרבנו תרבות של קומבינה, ושל מאבק דארוויניסטי להישרדות בעזרת כוח ועורמה. מאחורי המאבק המונע כל מה שעלול לבטא חולשה, עומד פחד קיומי וידיעה מעורבת בחרדה ש 'אסור להפסיד' (משפט המשקף תודעה של מדינה שלמה).  העבודה עומדת על שורשיה של התנהלות זו ועל הרציונאל שלה, וכן על הנזקים שהיא גורמת.  מתוך הבנת האתוס התרבותי, אנו מציעים כיוון התערבות טיפולי שאינו מתכחש לצורך של הדמויות בצדק, אלא להיפך- מנסה לבטא את הצורך בתוך מסגרת השואפת ל"צדק מאחה". כיוון זה משלב בין עולמות: הטיפול, המשפט והמו"מ, ונועד לאפשר היבט הוליסטי לתהליך עשיית הצדק בקונטקסט של משפחה וחיים משותפים.
לסיום, הסדנא המוצעת לאנשי המקצוע נועדה ללמד בדרך החוויה, את ההיגיון התרבותי של הלקוחות הפונים בדרישה (לעתים אגרסיבית) לסיוע, ודורשים שיעזרו להם, באופן שמרחיק חמלה. בסדנא נעשה שימוש בקרבה, ריחוק, מו"מ ושיקוף בעזרת צופה – עקרונות שלמדנו דרך מסעותיו של צליין בשם ג'יימס בארצנו, ומפגשו עם משפחה טיפוסית ומיוחדת– שימי, אשתו ואביו (סלאח)