מעצר עד תום ההליכים והשפעתו על העצורים תוכן עניינים
מבוא
–
2-1
פרק 1: סקירת ספרות: תיאוריות ומחקרים . 7-3
       
1 .1: תיאורית "התיוג" של למרט, בקר ושור  – 4
       
1 .2: תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה (1963) — 4
       
1 .3: תיאורית ההתחברות הדיפרנציאלית של סאת'רלנד (1970) -… 5
       
1 .4: התנאים להחזקה במעצר על פי "חוק המעצרים החדש", התשנ"ו
1 996 …6-5
       
1 .5:
התנאים למעצר עד תום ההליכים –… 6
        1.6: דיני מעצרים לפי "חוק סדר דין פלילי",
1 996 -… 7-6
      פרק 2: שיטת המחקר- מתודולוגיה -..
9-8
       
2 .1: משתתפים .
8
       
2 .2: כלים -…
8
       
2 .3: הליך –
9-8
פרק 3: ממצאים …
17-10        
4 .1: דברי העצורים על המעצר -..
10        
4 .2: השפעת המעצר על העצורים
12-10        
4 .3: בושה מהילדים ומהמשפחה 13-12
       
4 .4:  זיכרונות ילדות מהבית והסביבה   – 16-13
       
4 .5: סיבת המעצר –
17-16
דיון –
21-18
סיכום ..
23-22
מקורות –
24
נספחים
65-
5         נספח מס' 1: ראיונות למילוי עצמי –. 33-
5         נספח מס' 2: ראיון עם ב'
34
        נספח מס' 3: ראיון עם א'
35
        נספח מס' 4: ראיון עם ח'
36
        נספח מס' 5: חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
–.65-37
מבוא
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו 1996, קובע כי "מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו".  מכוח החוק, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, התקין השר לביטחון פנים, תקנות לביצועו, המגדירים תנאים פיסיים ותברואתיים במקום במעצר. כשנקבעו כללים להחזקת עצירים ולתנאי מעצרם, בא "חוק המעצרים" להגן על זכויות העציר. מאז נכנס החוק לתוקפו, החלו במשטרה ובמשרד לביטחון-פנים שיפוץ בתי המעצר ובהטבת תנאי הכליאה, אלא שלמרות זאת, ממשיכים להתגלות חריגות חמורות. מעצר עד תום ההליכים הוא אחד מהכלים המשפטיים הקיצוניים, שניתן לנקוט כלפי חשוד בעבירה פלילית, ולהפכו לנאשם, מתוך מטרה למנוע את בריחתו, את פגיעתו באחרים.
לפי "השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, לשנת 2009" ביצעה המשטרה 59,226 מעצרים, מהם 52,490 מעצרי בוגרים ו- 6,736 מעצרי קטינים. כמו כן, ניתן לראות שמשנת 2000 ישנה עליה במספר המעצרים שהתבצעו על ידי המשטרה. אחד ממתקני הכליאה, המשמש כבית מעצר הוא בית הסוהר "אוהלי קידר", הממוקם בדרום הארץ. בית הסוהר "אוהלי קידר" נוסד במאי 1948 ולפני הקמתו הייה חלק בלתי נפרד מכלא אשל (כלא באר שבע, לשעבר). תחילה הוקם כמתקן מעצר לעצורים עד תום ההליכים, תושבי דרום הארץ, לשם כך הוקצו 4 אגפים קשיחים. בשנת 1993 נוספו 3 אגפים, 300 מקומות כליאה עבור אסירים השפוטים לתקופות מאסר של עד 7 שנים ומאז שונתה הגדרתו וייעודו מבית מעצר לבית סוהר "אהלי קידר". ‏ב"אוהלי קידר" עצורים עד תום ההליכים ואסירים שפוטים ברמת סיווג ביטחון מרבי, לרבות טעוני הגנה, הפרדה ומעברים.
‏ב"אהלי קידר" ישנם שבעה אגפי כליאה עבור שפוטים ועצורים וכן חמישה תתי-אגפים המיועדים לאוכלוסיה ייחודית, כגון: אגף נ"ס (נקיים מסמים) לשפוטים, אגף נ"ס לעצורים, אגף לש"מ (לשומרי מצוות) ועוד. בית המעצר "אוהלי קידר" משמש גם כמעבר גושי וארצי (נדלה מאתר- שב"ס –ארגון כליאה לאומי, בתאריך 12/9/2010).
בפרק שיעסוק בסקירת הספרות, יוצגו תיאוריות ומחקרים כמו: תיאורית "התיוג", של למארט, בקר ושור. תיאוריה שהתפתחה בשנות ה- 60. היא בוחנת אילו התנהגויות יסווגו ומי יסווג אותם. תיאוריה נוספת שתתואר היא תיאורית הלמידה החברתית של אלברט בנדורה (Bundora,1963) אשר טוען שכל התנהגות, כולל התנהגות עבריינית היא נלמדת. תיאוריה נוספת היא תיאורית "ההתחברות הדיפרנציאלית" של סאת'רלנד (Sutherland,1970). התיאוריה מתבססת על העקרונות הפסיכולוגים של הלמידה ומתארת את הגורמים החברתיים אשר אחראים על למידת התנהגות עבריינית. הנחת הייסוד של סאת'רלנד הייתה שעבריינים ונורמטיביים עוברים תהליך שונה של חיברות. הנחת היסוד בבסיס התיאוריה היא שעבריינות היא התנהגות ככול שאר ההתנהגויות אך זו אינה התנהגות ספונטאנית או רפלקסיבית. כמו כן, בסקירת ספרות יופיעו התנאים למעצר עד תום ההליכים, דיני מעצרים לפי חסד"פ (1996), התנאים להחזקה במעצר על פי "חוק המעצרים החדש".