סמינריון כלכלת עבודה - נשים בכוח העבודה, 29 עמודים, 6364 מילים, 30842 תווים
| סוג העבודה | עבודת סמינריון |
| מקצוע | כלכלה |
| קורס | כלכלת עבודה |
| מילות מפתח | כלכלה, כלכלת עבודה, מנהל עסקים, עבודה |
| שנת הגשה | 2010 |
| מספר מילים | 6364 |
| מספר מקורות | 28 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
1 . מבוא
1 .1. דמוגרפיה
1 .2. נשים בתא המשפחתי
1 .3. השכלת נשים
2 . נשים בכוח העבודה
2 .1. נשים עובדות
2 .2. אפיון תעסוקתי
2 .3. שכר הנשים בישראל
3 . הצגת מחקרים בנושא – סקירה ספרותית
4 . השערות עיקריות 5. סקירת נתונים לאורך שנים
6 . ניתוח סטטיסטי 7. סיכום ומסקנות עבודה זו תסקור את התמורה בעשור האחרון בכל הנוגע לשוק העבודה הנשי היות ותקופה זו מהווה את שלהי הגל השני של הפמיניזם הישראלי. מאמצע שנות השמונים פיתחו ארגוני הנשים הליברליים אסטרטגיה של פעילות במרחב הפוליטי והמשפטי ובמהלך שנות התשעים הם ונעזרו בחקיקה ובבג"ץ כדי לתבוע ייצוג של נשים בעמדות כוח בפוליטיקה, בשירות הציבורי ובצבא (יזרעאלי 1999). כתוצאה מכך, החל משנת 1993 נחקקו מספר חוקים אשר חייבו מתן ייצוג הולם לבני שני המינים בגופים ציבוריים כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות עירוניות, תאגידים וחברות ממשלתיות כמו גם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. בין ההישגים החקיקתיים העיקריים של הפמיניזם המשפטי בתקופה זו ניתן למנות את "חוק הדירקטוריונים" (1993) , בג"ץ אליס מילר (1995), תיקון מספר 7 ל"חוק שירות המדינה" (1995), "חוק הרשות לקידום מעמד האישה" (1998), ותיקון "חוק שירות ביטחון" (2000) שקבע כי "לכל יוצא צבא אישה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי" (קמיר 2002).
גם במישור הממלכתי ניכרו שינויים ביחס לשאלת מעמד הנשים בישראל. הקמת הוועדה למעמד האישה במשרד ראש הממשלה בשנת 1976 והמסקנות שהופיעו בדו"ח נמיר (1978) היוו זרז לפעילות הממשלתית והחוץ ממשלתית בנושאי נשים בשנות השמונים. ואולם, תהליך זה התרחש בעיקר כתוצאה מהתפתחויות בינלאומיות כמו הפעילות במסגרת האו"ם סביב ניסוח ואשרור ה"אמנה בדבר ביטול האפליה נגד נשים לצורותיה" (1979), מאוחר יותר, בניסיון למלא אחר המלצות דו"ח נמיר והמסקנות של ה"ועדה הממשלתית לבחינת תפקודן ושילובן של הנשים בשירות הממשלתי" (1993-1996) בראשות פרופ' רות בן ישראל, הוקמו מספר מוסדות ממלכתיים שהופקדו על השמירה והקידום של מעמד האישה בישראל. בין המוסדות הללו ראוי לציין את הקמת ה"ועדה לקידום מעמד האישה" בכנסת (1992), הקמת ה"יחידה לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה" (1995) והקמת ה"רשות לקידום מעמד האישה" במשרד ראש הממשלה (1998). בהמשך נתייחס לשלושה מגזרים בולטים נשים ערביות, חרדיות ועולות.
ציון העבודה 90.
העבודה כוללת מחקר אמפירי, רגרסיה ונתונים רבים לאורך השנים.
