1 . במאה ה-19 בארה"ב, עם גלי ההגירה הגרמנית, התנאים מאפשרים את התפתחותה והשתלבותה, הקלה יחסית, של תנועת הרפורמה:
בתקופה זו לא היה ממסד דתי יהודי, לא היה ממסד רבני, אין רב מוסמך לניהול יהדות מסורתית, אין אף ממסד כנסייתי שמרני, אלא ריבוי זרמים וכתות, דבר שאפשר לתנועות אחרות להתפתח. הדת היא בחירה רצונית מודעת, קשורה ברצון היחיד ובעלת קשר אתני דתי, מאחדת את הקבוצה הגרמנית. הרצון של המהגרים להשתלב בחברה האמריקנית. הם רואים את אמריקה כבית ולא  כגלות. הם רוצים להשיל מעליהם סממנים של העולם היהודי הישן, המונח "אור לגויים", מוצג כאנשי שליחות ולא כמשהו נעלה מעל הגויים או יותר מיוחדים.
הצורך להדמות  לחברה הסובבת אותם הביא לחיקוי בפולחן הדתי של הנוצרים. היהודים הצעירים מחפשים את המשותף בין היהדות לבין הדמוקרטיה האמריקאית. בארה"ב אין פיקוח ממשלתי בענייני דת, מתקיימת הפרדה בין דת למדינה, וולנטריזם,  ועובדה זו מעודדת את  היווצרותה   של התנועה הרפורמית. ישנו חופש דתי, כל אחד יכול להקים דת משלו ולעשות כרצונו. אין קהילות יהודיות רשמיות מוכרות, בעיני הרפורמים האורתודוכסיה נחשבת כהסתגרות דתית, היא מיושנת ולא מתאימה לחברה פתוחה, מאחר והיא מסמלת נבדלות מהסביבה. השורשים הגרמניים של הרפורמה מסייעים להתפתחותה, הרעיון מגיע מבחוץ ונקלט בארה"ב, בנוסף מגיעה אליטה אינטלקטואלית של רבנים רפורמים  המסייעים לעצב את הזרם לתנועה ארגונית. להעמקת הרפורמה עוזרת גם דבקותם ותושייתם של כמה מנהיגים רפורמים בעלי שעור קומה, שנואשו מלהפיץ את הרפורמה באירופה וסברו כי בארה"ב "הקרקע בתולה" ויקל לעשות זאת. הרפורמה בארה"ב מוצאת אקלים אינטלקטואלי נוח, הערכים הקיימים באמריקה מבוססים על אינדיבידואליזם ומשתלבים עם חירויות הפרט. לאמריקה אין עבר, אמריקה צועדת קדימה, מאמינה שיש להסיר את המחיצות בין העמים ולבנות חברה אומנית טובה יותר, הרפורמים משתלבים בתפיסה זו. תנאי החיים של המהגרים הגרמנים בספר, אין להם את הקהילתיות ולכן הם נאלצים להתמודד עם …