מבוא
החלטתו ההיסטורית של הנשיא אנואר סאדאת להגיע להסכם שלום עם ישראל, נועדה להשיג את מטרותיה האסטרטגיות של מצרים בכל האמצעים למעט בדרך המלחמה, שעליה לא הייתה תפארתה. כאשר הצהיר סאדאת: "לא עוד מלחמות", היה זה מתוך שהסיק כי הדרך היחידה שבאמצעותה ישיב את ריבונותה של מצרים בסיני היא חתימה על חוזה שלום נפרד עם ישראל, תוך הסתייעות בארה"ב (אלדר, 2003).
עבודתי עוסקת בניתוח רטרוספקטיבי של מדיניות מצרים בשנים הללו, אשר הביאו את שתי המדינות לחתימה על חוזה השלום בשנת 1979.
נושא השלום עם מדינות ערב בכלל ומצרים בפרט עולה על הפרק כמעט בכול אירוע, פעילות ביטחונית כזאת או אחרת. הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים, שנועד להיות בר-קיימא, יציב ובלתי הפיך, נערך בין מדינה דמוקרטית לבין משטר רודני; בין חברה בעלת תרבות פוליטית ונורמות מערביות לבין חברה מוסלמית מזרחית בעלת השקפת עולם, התייחסות וקודים תרבותיים שונים בכל הנוגע למשמעותם של שלום, קדושת החיים, אמת וצדק. לפיכך, השלום בין ישראל לשכנתה הדרומית הנו מטֶבע ברייתו, שברירי, פגיע והפיך (אלדר,
2 003).
תפישת השלום המצרית עדיין טומנת בחובה פוטנציאל לעימות בין שתי המדינות, שעלול להובילן אל סף מלחמה. היחסים בין שתי המדינות, המתוארים כ"שלום קר" זה למעלה משני עשורים, רוויים ברגשות איבה עממיים של הציבור המצרי כלפי ישראל, הציונות והעם היהודי (אלדר, 2003).
למעשה, מצרים מנהלת את יחסיה עם ישראל כ"משחק סכום אפס". הנשיא מובארכּ מפגין אמנם מחויבות לחוזה השלום הפורמאלי כלשונו, אך לא כרוחו (אלדר, 2003).
מאז עלה לשלטון הוא מתחמק בהתמדה, באופן סמלי רב-משמעות, מביקור רשמי בישראל, להוציא ביקור בן שש שעות לרגל לווייתו בנובמבר 1995 של ראש ממשלת ישראל הנרצח, יצחק רבין, לא דרכה רגלו של מובארכ בישראל.  כל הקשרים הדו-צדדיים בין מצרים לישראל הוקפאו זה מכבר על-ידי מצרים בכל התחומים המאפיינים יחסי שלום תקינים ונורמאליים – תיירות, סחר, תעשייה. ה- 18.9.1998 – יום השנה העשרים לציון הסכמי קמפ-דייוויד שהיו המסד לחוזה השלום המצרי-ישראלי – עבר במצרים ללא אזכור ציבורי כלשהו  (2001,(Ayalon. תחושת אכזבה ותסכול הייתה נחלת מרבית המצרים נוכח תוצאותיהן של עשרים שנות "שלום" עם ישראל, שלא ענו על ציפיותיהם (אלדר, 2003).
המטרה העיקרית של עבודת הסמינר היא לחקור מה הניע את סאדאת לעבר חתימת הסכם השלום עם ישראל.
השערות המחקר
1 .       המשבר הכלכלי במצרים שירש אנואר סאדאת מקודמו הנשיא נאצר, אשר הלך והחמיר לאחר מלחמת יום כיפור, הוא זה שהביא אותו לקידום תהליך השלום עם ישראל.
2.       למצבה הפנימי והמדיני של מצרים השפעה רבה על החלטתו של אנואר סאדאת לצאת לתהליך.
שיטת המחקר שיטת המחקר מתמקדת בסקירה ספרותית – מאמרים תיאורטיים שפורסמו בשנים האחרונות העוסקים במצרים לפני ואחרי עליית סאדאת לשלטון, דמותו של סאדאת, מדיניותו בתחום המדיני, כלכלי, האסלאם,  מלחמת יום כיפור, והמהלכים שקדמו להסכם השלום עם ישראל, עד לחתימת הסכם השלום של מצרים עם ישראל בשנת 1978.