פעילות השדולה הפרו-ישראלית לענייני מדינת ישראל (איפא"ק) בעשור האחרון - ביקורת על פעילותה ועמדותיה
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| סוג העבודה | עבודת סמינריון |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית |
| שנת הגשה | 2010 |
| מספר מילים | 8088 |
| מספר מקורות | 33 |
תקציר העבודה
המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת פעילות השדולה הפרו-ישראלית לענייני מדינת ישראל (איפא"ק) בעשור האחרון– ביקורת על פעילותה ועמדותיה עבודה סמינריונית
3 בפברואר 2010 תוכן עניינים
עמוד מבוא 2
1 . רקע
היסטורי –.. 4
2 . פעילות השדולה — 9
3 . הישגי השדולה — 14
4 . קונפליקטים בסביבה האמריקאית – שאלת "הנאמנות הכפולה" 16
5. ביקורת על פעילות השדולה -.. 18
א. ביקורת כנגד פעילות השדולה 18
ב. תגובת התומכים בפעילות השדולה לביקורת -… 23
6 . סיכום -… 26
7. ביבליוגרפיה 29
עד לראשית שנות ה- 50 נטו הארגונים היהודים בארצות-הברית להציג באופן מסורתי את פעילותם כאוניברסאלית. חששם היה לייחד את עצמם כיהודים, חשש הקשור לחוסר ביטחונם כמהגרים חדשים. לאחר הקמת מדינת ישראל, משנות ה- 50 ואילך, הציבור היהודי מבין שיש לו אינטרסים מדיניים משלו שאותם הוא מעוניין לקדם: דאגה למדינת ישראל הנתונה תחת איומים; קידום הסטאטוס של היהודים כקבוצה אתנית; שמירה על הישרדות הקהילה היהודית באמצעות חיזוק קהילות המצויות בסכנה ועזרה לפליטי השואה; קידום הלכידות והזהות היהודית וקידום נושא החינוך היהודי.
במטרה לממש אינטרסים אלה עלתה בקרב הקהילה היהודית השאלה לגבי הצורך באיחוד כוחות. בסופו של דבר הם הגיעו למסקנה כי המסורת הוולונטרית והפלורליסטית חשובה וצריכה להימשך. לכן הארגונים היהודים השונים המשיכו להתקיים כאשר כל אחד פעל לפי האג'נדה שלו, תוך הכרה שבמקרים מסוימים יש לאחד כוחות אחד האמצעים לקידום האינטרסים היהודים היה באמצעות לובי יהודי. ראשיתו של הלובי היהודי בשנת 1951 עם הקמת "המועצה הציונית האמריקאית" (AZC) על-ידי ישעיהו (סי) קינן כסוכנת זרה למען סיוע למדינת ישראל. בשנת 1954 הפכה המועצה לארגון מקומי ושמה שונה ל"ועד האמריקני – ציוני לענייני ציבור" (AZCPA) שמטרתו העיקרית היתה לפעול כשדולה בקונגרס. בשנת 1959 קיבל הארגון את שמו הנוכחי – "השדולה הפרו-ישראלית לענייני מדינת ישראל" (AIPAC) – (להלן – איפא"ק).
מטרתה המוצהרת של השדולה: גיוס תרומות למען ישראל ותיאום והכוונה של פעולות ציבוריות המתבצעות על-ידי התנועה הציונית – אמריקנית, תוך יצירת קשרים עם דרגים ממשלתיים ומקבלי החלטות לשם הבטחת חיזוק עקבי של היחסים בין ארצות-הברית וישראל מבחינה מוסרית, כלכלית ואסטרטגית.
מטרתה המעשית של השדולה: השפעה על גורמי השלטון בארצות-הברית, בעיקר על חברי הקונגרס, למען תמיכה בעמדותיה וקידום חוקים שיקדמו את האינטרסים של מדינת ישראל והעולם היהודי, ולהביא לכך שהאינטרס הביטחוני של מדינת ישראל יהיה גם האינטרס של ארצות-הברית.
חברי השדולה הינם בעיקר יהודים – אמריקאים והיא רשומה כשדולה מקומית הנתמכת באמצעות תרומות פרטיות ותשלום דמי החבר של החברים. השדולה אינה מקבלת כל סיוע פיננסי מישראל או מכל ארגון או קבוצה חיצונית אחרים. בנוסף, היא אינה פועלת כועדה פוליטית ואינה מעבירה תרומות למועמדים. בשל היותה שדולה, התרומות המועברות אליה אינן נחשבות כהוצאה המוכרת במס.
איפא"ק נחשבת כאחת השדולות החזקות והמשפיעות ביותר בקונגרס. מטה השדולה נמצא בוושינגטון אבל קיימת גם רשת של משרדים אזוריים הפועלים להשגת תמיכה בישראל בתוך הממשלה האמריקאית. באופן רשמי איפא"ק נחשבת כלובי מקומי של הקהילה היהודית אמריקאית המאורגנת.
בשנים האחרונות השדולה מפנה את מרבית תשומת הלב לאנשי הזרוע הביצועית בממשל מתוך אמונה כי התמיכה בישראל צריכה להיות המרכיב המרכזי במדיניות המזרח התיכון של הממשלה.
לאור האמור לעיל, שאלת המחקר אותה ארצה לבדוק במהלך העבודה הינה:
באיזה אופן פעלה איפא"ק לקידום ענייני מדינת ישראל בעשור האחרון?
באמצעות סקירת חומר אקדמי אדון בנושא זה תוך בדיקת ההיבטים הבאים:
1. אופן פעילות השדולה.
2. הישגי השדולה.
3 . הקונפליקטים בפניהם הוצבה השדולה בסביבה האמריקאית (שאלת "הנאמנות הכפולה").
4. הביקורת על פעילות השדולה בעשור האחרון מחד, מול התגובות לביקורת זו מצד התומכים בפעילות השדולה מאידך.
