תוכן עניינים
      פרק המבוא        3 – 4
1 .      רקע –     5 – 8
2 .      ניתוח …     9 – 18
2 .1   מתודולוגיה ואופן ביצוע המחקר …     9
2 .2    שיטת המחקר –     10 – 11
2 .3   תיאור העבודה -.     11 – 14
2 .4   ממצאים –..     14 – 17
2 .5   יתרונות וחסרונות שיטת המחקר ..      17 – 18
3 .      סיכום ומסקנות –     19
רשימה ביבליוגרפית –     20 מבוא:
מטרת עבודה זו היא לבחון את השפעת המלצות אנליסטים על מחירי המניות בארץ; הן בטווח הזמן המיידי ובסמוך לאירוע ההמלצה על ידי התבוננות "בתופעת התסחיף" (Post-Recommendation Announcement drift), הצפויה להתקיים לאחר אירועי ההמלצות, במידה ולהמלצות האנליסטים אכן יש השפעה על מחירי המניות. כלומר, האם לאנליסטים יש יכולת חיזוי.
אנליסטים המפרסמים המלצות לגבי קניית ומכירת מניות מסייעים למעשה בפתרון בעיות חוסר מידע וחוסר בידע מקצועי לניתוח המידע הקיים עבור המשקיע הפשוט. ההמלצות מבוססות על מידע שהאנליסטים אוספים ומנתחים ממנהלי החברות, מהדוחות הכספיים של אותן חברות ומניתוח הענף בו פועלת החברה הנסקרת.
הנחת העבודה המרכזית היא ששוק המניות בארץ משוכלל ויעיל ולכן להמלצות אנליסטים צפויה השפעה על מחירי המניות, כיוון שהן טומנות בחובן מידע חדש למשקיעים – הן מבחינת יכולתם לנתח את המידע טוב יותר בגלל היכרותם על המניה המסוקרת, והן מבחינת מידע שהיה ידוע רק לאותם אנליסטים ונודע לשוק רק בעת פרסום המלצותיהם. למרות זאת, יתכן שלהמלצות האנליסטים בארץ משקל חסר מהסיבות הבאות: מיעוט המסקרים –  בארץ מספר מועט של חברות גדולות של אנליסטים מסקרים, לכן, ומכיוון שהתחרותיות בענף זה בהשוואה עולמית יחסית נמוכה, המשאבים המופנים לניתוח המניות המסוקרות יחסית נמוכים וכיוצא מזה לא מן הנמנע כי המלצות האנליסטים לא כוללות בתוכן יכולת ניתוח מידע גבוהה או לחילופין מידע חדש מסוג אחר. נפח המסחר במניות המסוקרות –  סחירות מספר רב של מניות מסוקרות בארץ יחסית נמוכה בהשוואה לשווקים בינלאומיים מפותחים אחרים, יתכן שסיקור אותה מניה לא ישפיע מספיק על מחירה כי השוק הספציפי שלה לא משוכלל דיו בהשוואה לשווקים מתפתחים אחרים כמו ארה"ב.
שאלת המחקר היא לפיכך, האם להמלצות האנליסטים בארץ קיימת השפעה על מחירי המניות המומלצות?
השערת המחקר אשר נגזרת משאלת המחקר היא: שקיים קשר בין תשואת המניה לבין המלצות האנליסטים ושישנה השפעה של פרסומי המלצות האנליסטים על מחירי המניות לפני או מיד עם השינוי בפרסומי ההמלצות.
נושא זה הוא נושא פופולארי ונעשו מחקרים רבים אודותיו (חלקם יסקרו בפרק הרקע) עקב האפשרויות המעשיות הגלומות בו להפיק רווחים בהתבסס על מידע זמין ונגיש. המסקנות האפשריות מביצוע מחקר זה בארץ יכולות להיות מעשיות כמו האם ניתן להניב תשואה עודפה על תשואת השוק כתוצאה מאסטרטגיית השקעה העוקבת אחר המלצות האנליסטים? או לחילופין תיאורטיות – למשל האם השוק בארץ משוכלל ויעיל? שכן אם שוק המניות לא מתאים את עצמו להמלצות האנליסטים הרי שזהו הסבר אפשרי לכך שהשוק איננו יעיל. בחינת תופעת התסחיף היא כאמור אחת ממטרות עבודה זו. החוקרים Ball and Brown (1968) היו הראשונים להבחין שגם לאחר פרסום רווחי חברות התשואה העודפת המצטברת של מחירי המניות המשיכה "להיסחף" מעלה בתגובה לחדשות טובות "ולהיסחף" מטה בתגובה לחדשות רעות. Foster, Olsen and Shvelin (1984) היו מיני רבים ששחזרו וניסו לנתח את התופעה.
תופעת התסחיף היא תופעה המתועדת ספציפית לאחר פרסום המלצות אנליסטים. בעבודה זו אבחן את תגובת השוק (מדד ת"א 100 במחקר זה) להמלצות האנליסטים המפורסמות. ההמלצות שליקטתי במחקר זה מחולקות לסוגים הבאים: "קניה", "תשואת יתר", "החזק", "תשואת השוק" "תשואת חסר" ו-"מכירה".
ככלי לביצוע המחקר בחרתי לחלקן ל-2 קטגוריות בלבד וזאת עקב מיעוט ההמלצות שקיימות לכל קטגוריה בנפרד; קטגורית קניה הכוללת בתוכה את ההמלצות – "קנייה", ו"תשואת יתר". וקטגוריית מכירה – "תשואת חסר", "מכירה" "החזק" ו –"תשואת שוק". המחקר מתבסס על מדגם של 40 המלצות על מניות הנכללות במדד ת"א 100 שאספתי בין השנים 2003-2009. נבדקה השפעת המלצות אנליסטים על התנהגות מחיר המניה לפני, בזמן ולאחר שינוי בהמלצות האנליסטים וזאת ע"י חישוב תשואת יתר (או חסר) של המניה. את ההמלצות אספתי מאתרי אינטרנט של העיתונות הכלכלית המובילה בארץ – גלובס, דה מרקר ויפעת הון דיסק. הנתונים אודות תשואת המניות והנתונים אודות תשואות השוק נאספו מאתר הבורסה לניירות ערך http://www.tase.co.il