הגלובליזציה הינה סימון של התקדמות האנושות. התקדמות זאת נמדדת בפיתוח טכנולוגיות עתירות ידע, פיתוח קשרים בין מדינתיים וחסרי גבולות טריטוריאליים, שיתופי פעולה אקטיביים בין מדינות שונות (מפותחות ומתפתחות). מצד אחד יש טוענים כי הגלובליזציה הינה מקור לטוב:
טיעוני "טובת הכפר הגלובאלי" משמעם – בפיתוח כלכלה חופשית ללא גבולות מדינתיים ישנה התפתחות מרבית של כלכלה.  לעומת המצדדים בגלובליזציה, טענת המתנגדים גורסת כי השלטת הגלובליזציה בכלל העולם, הינה השלטת תרבות אחת הומוגנית, קרי, מערבית. ביטוי של השלטת תרבות מערבית בכל רחבי העולם, הינו מצב שבו זה הוא מסמל חוסר קבלת ה"אחר".                        מדינה לתהליך שבו היא מהווה חלק מהכפר הגלובאלי.  השערת מחקרי היא כי הגלובליזציה אכן מגדילה את הפערים בהכנסה בתוך מדינה, ובין מדינות. לדעתי, הגלובליזציה פועלת באופן עקיף לטובת העשירים והחזקים, על חשבון העניים והחלשים.
בעקבות התהליך של הגלובליזציה ישנה מניעה ממדינות ואזורים רבים, המנוצלים על ידי מדינות מתועשת וחברות רב לאומיות לתועלתן, לעלות על דרך של התפתחות ותרבותיות מאוזנת ומבוקרת. עבודה זו תבחן את השפעת הגלובליזציה על העולם בכלל, ובפרט על מדינת ישראל. תחילת העבודה תסקור את הגלובליזציה, מאפיינה, תגדיר מהי גלובליזציה בפן הכלכלי ולאחר מכן תסקור את היווצרות אי השוויון בין החלקים השונים של האוכלוסייה. המשך העבודה תבחן את הכלכלה בישראלית בתוך ההשפעה הגלובאלית ובכך תראה את היווצרות פערי ההכנסה בעידן הגלובאלי בין השכבות החזקות לבין השכבות העניות יותר של האוכלוסייה.