הקשר בין מבנה משפחתי מצבה הסוציו אקונומי והישגיים לימודיים של הילדים המשפחה שינתה את פניה בתקופה המודרנית. אם בעבר משפחה הייתה מערכת של  גבר ואישה נשואים המגדלים את  ילדיהם הביולוגים או המאומצים.
היום,  קיימות  צורות התקשרות שונות של אנשים למבנה המשפחתי.
הסביבה  החברתית מכירה בצורות אלה  כמשפחה.  המושג זוגיות והורות מקבלים גוון  שונה ומגוון בחברה המודרנית (בר-יוסף,1998;6-7). בעבודה זו ננתח שלוש משפחות ישראליות ונעמוד על הקשר שקיים במשפחה בין המבנה המשפחתי, מצבה הסוציו  אקונומי  וההישגיים הלימודיים של ילדי המשפחה.  הניתוח יעשה באמצעות מאמרים ומחקרים בתחום.
גרנות (1989;11) כתב לפני עשרים שנים,  שבמדינת ישראל בניגוד למדינות מערביות אחרות, תופסת המשפחה מקום מרכזי במערכת החברתית.
בישראל קיימת עדין  גישה שמרנית ביחס לנושא המשפחה. המוסד המשפחתי עדין שולט בכיפה. הקשר בין מבנה משפחתי מצבה הסוציו אקונומי והישגיים לימודיים של הילדים פסטרנק (2002) טוענת, שהגורמים שייצרו את המעמד המרכזי של משפחה בחברה הישראלית בעשורים הראשונים לקיומה התערערו. המצב הביטחוני שהפסיק להיות גורם לנישואים, התרחש תהליך  מערביזציה של קבוצות רבות באוכלוסייה וירידה בחשיבות של הדת לציבור החילוני ערערו את היציבות של מבנה  המשפחה המסורתית של שני הורים המגדלים את ילדיהם הביולוגים.  בחברה הישראלית  נוצרים מבנים משפחתיים חדשים יחסית שמהווים אלטרנטיבה לדגם המסורתי. השינוי  במושגים של  הורות, זוגיות ומשפחה בולטים בשלוש משפחות שראיינו. רק משפחה אחת  מתוך השלוש משפחות היא  משפחה   במבנה  המסורתי   –  זוג הורים וילדיהם ביולוגים.  משפחה אחת היא משפחה חד מינית ומשפחה נוספת היא משפחה חד הורית. מגוון הצורות ההתקשרות בשלוש המשפחות שראיינו, הוא סתירה לטענה של גרנות שמבנה המשפחה  המסורתי ממשיך להיות המבנה הדומיננטי במדינת ישראל (גרנות, 1987;11).  לפי בר יוסף (1998, 6-7) ורוזנבלום (2002) , בשנות האלפיים במדינת ישראל,  הגדרה  המסורתית למשפחה  אינה מתאימה לארבעים ושנים אחוזים  מהמשפחות בישראל. דפוס המשפחה המקובל והקונצנזוסואלי  בחברה הישראלית הוא הדגם של גבר ואישה נשואים כדת משה וישראל ומגדלים את ילדיהם הביולוגים.  דפוס זה הולך ומשתנה אנחנו מוצאים יותר ויותר צורות התקשרות שונות של אנשים למבנה  המוכר על ידם ועל ידי הסביבה החברתית שלהם כמשפחה.