מחקר: סגנון המנהיגות של אדולף היטלר

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 3479
מספר מקורות 14

תקציר העבודה

ניראה כי שליטתו של היטלר וסמכותו הרבה, נשענו בעיקר על סגולותיו האישיות המיוחדות במינן ועל עוצמתו הכריזמטית. כוחו של היטלר, אף שלא תמיד הפעילו, היה קיים תמיד ככוח פוטנציאלי, ואפשר היה להפעילו במהירות ובברוטאליות. ואכן, לא אחת היחס שבין היטלר ובין העומדים אחריו בצמרת השלטון הומשל ליחס הפיאודלי שבין אדון לווסל (8
). לסגנון מנהיגותו של היטלר, מאפיינים רבים של מנהיגות אישית- צבירת כוח, מניעים נרקיסיסטים, ניצול של המשברים והנסיבות לתועלות אישיות ואחרים. ניראה כי הודות ליכולות כריזמטיות לא מבוטלות, הצליח היטלר לסחוף אחריו לא רק את דרגי ההנהגה הגרמנית הגבוהים, כי אם גם את המוני העם. מניתוח מנהיגותו של היטלר לפי תיאוריות המנהיגות הכריזמטית האישית, עלתה דמותו של מנהיג רב גווני שתיעל את יכולות המנהיגות המזהירות והנדירות ביותר, למנהיגות רודנית, מסוכנת ואינטרסנטית שהותירה את אירופה כולה פגועה, הרוסה ונבגדת.
בעבודה זו נבחן אופן מנהיגותו של הרודן הגדול בכל הזמנים אדולף היטלר.
בפרק הראשון אבחן את דמותו של המנהיג ואת האופן בו קיבל החלטות, את יחסיו הדיפלומטים, האישיים והמקצועיים. לאחר מיכן אבחן מנהיגות כריזמטית מה היא, מה הם התנאים למנהיגות זו ומה היא כריזמה חיובית ושלילית. בפרק השלישי אנתח את מדיניותו של היטלר כמנהיג כריזמטי, תוך היסמכות על כל המודלים הרלוונטיים.