תוכן עניינים
מבוא
–…
עמ' 1
האתיקה העיתונאית בישראל —
עמ' 2
הבניית המציאות –.
עמ' 3
אסכולת ספירלת השתיקה –
3.1
הניאו-מרקסיזם ותיאוריית הבניית המציאות .. עמ' 5
תיאוריית הניאו-מרקסיזם –…
עמ' 6
תיאוריית פוליטית כלכלית – 6.1  תיאוריית הזרם הפוליטי -… 6.2
אסכולת ההגמוניה .. 6.3
אסכולת פרנקפורט —
עמ' 7
סרבנות מצפונית מהי ?
…
עמ' 8
הזכות לסרב ("משפטי הסרבנים") ..
עמ' 10 סרבני מצפון – במישור הפילוסופי ..
עמ' 13
תופעת הסרבנות בישראל – רקע כללי –.. עמ' 17
מהות הסרבנות – 17.1
כרונולוגיה של סרבנות — 17.2
ברוני התקשורת בישראל
עמ' 19
עיתון "הארץ" – רקע והיסטוריה …
עמ' 21
סיקור נושא הסרבנות –
עמ' 22
תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות –… 22.1
בחינה וניתוח של הכתבות –…
עמ' 23
ריכוז נתונים בטבלאות (נראות ותוכן) –. עמ' 32
ממצאים -..
עמ' 34
סיכום ומסקנות –..
עמ' 35 ביבליוגרפיה ..
עמ' 37
נספחים -…
עמ' 38
מבוא
אמצעי תקשורת ההמונים "הואשמו" מאז ומעולם כמי שמציירים לנו מציאות שונה מהמציאות הריאלית, האמיתית שהם מציגים בפנינו את ה"מציאות המתווכת".
מציאות זו היא בעצם הדרך שבה התקשורת מדווחת לנו על המציאות – זוהי הפרשנות שלהם למציאות, כפי שהם רואים אותה או כפי שהם רוצים לראות ולהראות אותה.
היות והצורך שלנו לקבל מידע הולך וגדל, אמצעי התקשורת ההמונים מספרים לנו על העולם ,על המציאות הפוליטית, החברתית והעולמית שבה אנו חיים.
בכך שאמצעי התקשורת הם הכלי המעביר לנו את האינפורמציה הם למעשה מבנים לנו תפיסה מסוימת, התקשורת לא רק מעבירה את המידע, אלא נותנת את הפרשנות שלה למציאות (תקשורת מתווכת). למעשה, התקשורת לעיתים אינה מראה באופן אובייקטיבי את המציאות, היא מבנה מציאות. היא יוצרת מציאות תקשורתית ששונה מהמציאות האמיתית האובייקטיבית.
אמצעי התקשורת מואשמים לעיתים קרובות בכך שאין הם משקפים את המציאות ואפילו מסלפים ומעוותים אותה. הביקורת מניחה כי אמצעי התקשורת אמורים ומסוגלים לשמש כמראה שהמציאות משתקפת בה, אולם אמצעי התקשורת אינם מסוגלים ואינם יכולים לתפקד כמראה, אינם יכולים לתפקד בצורה אובייקטיבית ומדייקת משום שתמיד יימצא מי שיחשוב כי אירוע מסוים סוקר יותר מדי או בעוינות, מוקם בסוף המהדורה או בתחילתה, הוצג בהקשר אחר ואין לדבר סוף. הסיקור התקשורתי מציג תמונה שאינה משקפת הכול באורח מדויק,מאוזן,אובייקטיבי וחסר פניות. כשאין הסכמה לגבי מציאות, קשה מאד להשיג תמימות דעים בנוגע לסיקור התקשורתי.
בעבודה שלפנינו נעסוק בשאלה האם עיתון ה"ארץ" מבנה את הסוגייה של סרבנות מצפונית כתופעה חברתית נפוצה וכיצד הוא מסקר את הנושא ?
כעיתון המזוהה עם מחנה השמאל, האם עיתון "הארץ" מבנה את נושא הסרבנות בהתאם לדעותיו ובכך למעשה נשאר נאמן לקהל קוראיו ול"אני מאמין" של העיתון או מנגד נשאר נאמן לאתיקה העיתונאית ומסקר את המציאות כמו שהיא ללא השפעה פנימית וחיצונית. כמי שבוחן נושא רגיש מאין זה עלינו להבחין בשוני המהותי בין שני סוגי הסרבנות הקיימים היום בישראל סרבנות מצפונית מצד אחד, הנובעת מאמונתו של הסרבן והיא מוחלטת וכוללנית, לבין מה שמוגדר "סרבנות סלקטיבית", שהיא סרבנות הנובעת ממניעים פוליטיים ואידיאולוגיים ומתבטאת בסירוב להתגייס לצבא ספציפי, או לצבא הפועל באזור ספציפי ובנסיבות היסטוריות ספציפיות.
נושא הסרבנות זוכה בקרב התקשורת לסיקור רחב ועמוק ואמצעי התקשורת מגלים "סמפטיה" מסויימת לנושא, בעבודה זו נבדוק כיצד עיתון "הארץ" מטפל בנושא הסרבנות בישראל.